311
דתבעי לה אינשי כמה דתבעי האי דבילתא ועדיאת וילידת ליה תריץ בנין וברת ואמר ליה איולחלוףהדא איתתא זניתא ובנתא דונו מתיב ואמרקדמוהי בבעו מינך ריבון עלמא הלא מן קדמך איתגור עלי למיסבה ובדו דילידת לי תרין בנין וברת את מפקד עלי לחלפא יתה יהא רעוא מן קדמך דתיחום עלי ולא תפריש ביני לבין בניי מתיב קודשא בריך. הוא ואמר ליה הושע נבייא הלא הוא למילף ממילי דילך דאיתתא זניתא ובנין דונו לית את בעי למיחלף ואיכדין את אמר לי למיחלף בניא חביביא דילי בניהון דאברהם יצחק ויעקב דהליכו קדמי בקשוט ומכו ובליבא שלימא בכן תב הושע ואמר קמי קודשא בריך הוא חבית קדמך יי מתיב ואמר] ליה לא איקביל מינך עד דתברכינון לישראל ותתנבי עליהון טבוון בכן פתח הושע בנבואתא ואמר עלייהו דישראל ויהי מניין בני ישראל סר כחלא דימא דג׳.
, s 14 3 Ende ס H
והוא פתרון שני המקראות כפשוטן וכמשמען ורביתינו דרשו 1 2 3 4 * למקראות הללו בכמה פנים ואני אכתוב קצת מהם שובה ישראל גדולה חשובה שמגעת פך כסא הכבוד שר עד יי אלהיך וגדולה תשובה שמקרבת את הגאולה שר ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב נאם יי וגם בסודות של רבותינו הקדמונים מצינו גדולה התשובה מן הכל שאם חטא אדם כל ימיו. ולבסוף מתחרט על עונותיו ושב ליי בכל לבו כל עונותיו שפשה נכתכין לו לוביות* קחו עמכם דברים ושובו אל יי כך מלמדם הנביא לומר אין הקמה שואל מכם כי אם דברים להתפלל אליו ולהתחרט על י עונותיכם ואינו שואל מכם שתשהידוהו בממוף כדרך מלך בשר ודם החוטא כנגדו צריך להשחידו בממון.
.אפרים H 0 s 14 9 Ende lemma
4 כל **פרים האמור בספר חוה נאמר על ירבעם בן נכט שהיה משבט אפרים ועשה אח שני פנלים אחד בבית אל ואחד בדן ווהו שאמר הנביא כאן אתה אפרים כלו׳ אתה ירבעם שבאתה משבטו של אפרים תאמר בלבך מה יש לי עוד ללכת אחרי העצבים אחרי העגלים שעשיתי הרבה חטאתי ויש לי לשוב להקכ״ה אולי ישוב מחרונו. :
Joel 2 1a Ende.
נהפך למחשבה אחרת. כמו וינחם יי כי עשה את האדם וכן וינחם יי על הרעה וכן ניחמתי כי המלכתי את שאול וכן כי ניחמתי כי עשיתים וכולן לשון מחשבה אחרת 6 .
J oel 4 18 Ende.
ומדרשו יכפר על עון פעור שעשו בשטים ויחל העם לזנות את בנות וכאן למדני שכל עבירות שעשו ישראל בעולם הזה אין הקב״ה מכפר להם עד ימות המשיח שהרי בעוד שהם בגלות אינו מכפר להם ולימות המשיח יהיה
1 S. יומא Fol. 86a unten u. b; zu סודות hier s. Zunz, Zur Gesch. u. Lit. S. 76 = längere Erläuterungen.
2 Vgl. ־קידושין ..Fol. 40b.
3 Siehe Ibn Esra und Redak z. St.
4 Eine generalisierende Regel, wie wir sie von R. J. Kara kennen (Poz-
nanski, Einleitung S. XXXIV), welche hier nicht aufrecht zu erhalten ist.
6 Vgl. Raschi, Genes 6 6 und Menachem Machbereth נחם II..