Seite
שבה חמישית
שבט—אדר תרם׳
חוברת א.
דר. שמואל גרינבי־ג
אמונה ויכרח.
. . . צר לי מאוד ממה שנתרבתה המחלקת בישראל; והוא ממה
שנתחדש מדי יום ויום צדדים וצדי צדדים; והבל בפרהסיא ... זה פונה
ומרבה . . . לצד שלו ומבזה לצד שכננדו ומבטלו —
... הכלל; נעשה בל הגולה במדורה של אש; שאץ לך יום שאינו
מניע לידי, נגד רצוני, עתובים וגליונים מכל צד; ששופך בוז על צר רצבנכדו...
ולא אדע מי התיר להם עין לשדד-׳ר ועון מחלוקת שהוא עון גדול ונורא,
ומה שכל אהד חושב שעל צדו האמת; ורק הצד שכנגדו הוא הגורם
למחלוקת ועל ראשו תלוי האשם אבל לו לא יגיע שום עונש; טעות גדול
הוא .. . ואיך יחרד לב בל איש מישראל לראות שדוקא בזמן בזה מצליח
מעשי שמן, להרבות קטטות ומריבות... ועד במה החיוב גדול על מי שיש
בידו למהות שלא להגיח עכ״פ להדפיס כתבי פלסתר אחד על חגירו שעון
פלילי הוא למאד.
. . . וכל אחד במקומו יראה רכבות את אש המחלוקת, בדי שלא
יהא שמו הגדול מחולל עוד ויתאמץ להרבות שלום במקומו . . .
הגאון הצדיק י׳ ישראל מאיר הכהן בעהמ׳/ת "הפץ חיים"
במכתבו מן י״א טבת ש״ז שנדפס בעתונים.
לכל מפלגה יש משאוד־נפש מייחדה, לכל אגודה מטרה בפני עצמה, לכל
חברה שאיפה מיוחדת. והאמונה, יי האמת נר למלן, בי הצדק על צדן, נותן להן
עח ועצמה ללכת בדרך אשר התוו להן בשעת התהוותן.
ועל דגל כל מפלגה, על שלט כל אגודה, על נם יל חברה אפשר לקרוא
— אס גם לא תמיד באותיות מצהירות היא כתובה — את המלה המקפמת: יכלת!