Seite
שנה חמישית
אדר ב׳—ניסן תרפ״ד
־וכרת ב.
א. קפלן.
על .עריכת ©רוש להלסוד ככלי׳ צרבו!דרכו.
^ • •• • 7 »••
מוגש לכבוד הרב ד״ר מאיר הילדסהימר נרו
יאיר! (ליום י״א אייר תרפ״ד) בברכת לב
וכבוד רב.
(מבוי)
הספר הגדול והקדוש, בית חייו של עם עולם, ספר תלמוד תורה» שנכתב
ונחתם בידי אמוראי בבל לפני אלף וארבע מאות שנה על יסוד ספר המשנה של רבנו
הקדוש אסף התורה שבעל פה — ברמת חוקריו בן מעטו מפרשיו. מימי רש״י
דל ואילך לא קם בישראל עוד פרוש לו. רבותינו הצרפתים בעלי התוספות, הספרדים
בעלי החרושים, ובעלי הדיוק והעיון שבאו אחריהם באשכנז פולין וליטא, זבד צדיקים
לברכה — חקרו מ, העמיקו, לבנו, אבל לא פרשו. חומר בחקירה מבסרוש,
שחקירה אין נזקקים לה אלא מומחים בלבד, ופרוש — הכל נזקקים לו, הכל ממשמשים
מ, ואס הוא עשוי היטב הכל מוצאים בו גם טעם, בין גדול ובין קטן. נראה כאלו
הספיק להם לבני הדורות הראשונים פרוש רש״י לבדו ואם הוצרכו לפרקים להוסיף
עליו ־או לגרוע הימנו עשו כן נדולי בל דור ודור בספרי חקירתם.
מה שאין כן בדורות שלאחריהם. לפני שלש מאות שנה (ה׳ שפ״ד) עומד
הגאק רבי אברהם חיים שור "ר״ט ואב״ד דק״ק בעלזא יצ״ו" ומדפים את ספרו הנפלא
א) כך היא תחלתו של שם זה אלא שנתקצר למלה אחת *תלמוד (בבלי או ירושלמי)",
משום שפתם למוד בישראל למוד־תורה הוא ולא היה צריך לפרש.