Seite
שנד, חמישית
חוברה ו.
בסלי—טבח תרפ״ה
דד. חכש, ירושלם.
הערכת פעיות החשמונאים ע״י בני דורם.
כפי בכל המאורעות והמעשים שהטביעו את חותמם עד פני תקופות שלמוד.
בהתפתחות העמים, נתנת נם בחקירת המאורעות של החשמונאים למדע ההסמורי
דרישה כפולה: א) הדרישה על פרטי המאורעות כשלעצמם, לברר וללבן בדיוק
מה שקרה לכל סעיפיו ולצי; את הזמן והמקום והאנשים שהשתתפו במאורעות;
ב) הסקירה על הגורמים החמריים והרוחניים של המאורעות ההם והמשפט על הרוח
החיה בתוך האנשים הפועלים את הפעלות דהספוריות. הדרישה הראשונה, קביעת
העובדות, מצריכה עבורה איביקט־בית; ההוקי מחויב להשתמש בתעודות בנוח סמך
ולקבע על פיהן את ענין המעשים, ויק מה •מיתנו העדים ההסטוריים בפיו, אותו
ישפר לספר. לא כן הדרישה השניה: היא מטבעה סוביקטיביח. המקורות לבדם אעם
נותנים עדין סקירה נהירה ושלמה על הכהות הסמויים מן העין שחוללו את הפעולות
ההסטוריות והם משאירים לחוקר כר נרחב להשלים משלו. על החוקר לגשת אל
החמד ההסטורי, שנתן לו, מזין ביל כלי הזין המחנים שרכש לו בשדות שונים,
לנתחו 'בעזרתם לחלקיו וליצור מהחלקים המונה מקיפה ומשוכללת בנסכו מרוחו
עליה. כמובן שנס בעבודה זו, העבודה הפרגמטית, מחויב החוקר לעבד רק לאוד
האמת, ואסור לי לשמע לרגשותיו ורצונו האישי. אבל בלי משים רואה כל איש את
קלסתר פני חהפטוייה דדך הזכוכית שהיא נותן על עיניו. ומכאן המוצא לפלונהות
הגדולות של ההספורינים וההשקפות השונות השוררות אצל האומות והדתות השונות
בנוגע לאותן המאורעות ההסטוריים, אף על פי שעל העובדות עצמן אין איש
מחיכח, ומכאן הסבה למשפטים השונים על אודות גבורי ההסטוריה למרות שכבר