Page
244
Ursprung und Kern der hagadischen Angaben über das Bild Michas ist mir
noch nicht Mar.
S. 142 Z. 3 füge hinzu; Nach Schemot rab. c. 22 , war auch קל der
Name einer Gottheit ( שת של נבוכרנצר קל שמו ), was aber in Synh. l..c.
kaum in Betracht kömmt. Von קלנבו zu unterscheiden ist wol קלוגיא מחא
(Jebam 14b), das viell. = Colonia Aurelia (Haran) ist.
S. 146 Z. 13 f. ״ Achir“ 1. ״ Abchir“.
S. 147 Z. 2 v. 0 . f. ״ les cid“ 1. ״ lexid“.
Das. Z. 6 v. 0 . f. ״ Stabi“ 1. ״ Ssabier und Ssabismus“.
Das. Z. 11 u. 10 v. u. 1.: Zunz (g, Y. S. 440) rechnet dieses Wort etc.
s. 148 z. 8 f. חרוטות״ . 1 “חרוטה״ “.
Das z. 9 f. " עגולות״ . 1 “ענוילוח “.
Das. Z. 11 v. u. f. ״ Har-p-chrsti“ 1. ״ Har-p-chroti“.
S. 151 Z. 4 v, u. f. ״ chaprut“ 1. ״ Schaprut“.
S. 152: Dieselbe Bedeutung hat יראה in Sifre II, 354 .nach der LA.
in Raschi Deuteron 33, 19 נלך עד ירושלים ונראה מה יראה של אומה זי .
Auch in Mechilta Bachodesch c. 10 (ed. Friedmann 72b) stand ursprünglich
בדרך שנוהגץ ב ירא וחי ה ם (nicht במדינות oder באלוהיהם ) wie Tanchuma
[Jethro 16 ed. Stettin 126a] und Abrabanel (Mech. ed. Friedm. 114b] es
noch haben.
Das. Anm. 25: Vgl. auch Sifre I, 115.
S. 157: In einer Formel (Sab. 67a) finden sich die Worte שייא שייא
nach Ar. sv. שהי und Jizchaki = gehe herab), die viell. = p. säsia oder
(sasta (Vull. II, 189) einen Dämon bezeichnen, vgl. auch das. sv. saieh (198).
s 158 z. 10 v. u. חוורוריא ist wol = XevxowaTa (Tob. 2, 10j.
s. 160 z. 13 v. u. f. " ויוא שיעא “ l. ויום שעלה״ “.
S. 165 Z. 13 v. 0 . zu den Citaten füge hinzu: Sota 46b בלורית ראה
להן כאמורי־ם (Vgl. Jalk. 11 226). Es möge hier noch die Erläuterung Koch’s
(Duo tituli thalmudici Sanhedrin et Maacot Amsterd. 1629 p. 265) ange-
führt werden. Deinde causam interdictae talis tonsurae inprimis probabilem
esse eam quod gentiles partem capillati diis fictitiis alere consuessent.
Pollux. dt t tvtg iy. nXayiov zöfi'rjv v.txrcu y.uroTltv ' ף v7tt(j t 6 [itroMov, no~
TUfiolg 7j &toZg, y.ui oh'o^a^tzo 7z).o //titf rj oy.oXvq 0 £l(ju Vgl. auch ib.
pag. 124.
S. 169 Z. 1 f. ״ Ormuz“ 1. ״ Ormuzd“.
S. 174 Z. 1 f. ״ cantabrii“ 1. ״ cantabrarii“.
S. 180 Z. 7. Vgl. auch Yidal Zarfati 23 צוף דבש b.
S. 184 Z. 4. Das Wort קש'טה (Gen. 33,19) hat sowol da, als auch Jos. 24, 33
u. Job. 42, 11 bei den Uebersezern die Bedeutung ״ Schaf“. R. Akiba war der
erste, der nach einem gleichlautenden fremdsprachlichen Worte, welches
Münze bedeutet, auch קשוטה so auffasste. R hasch. 26a כשהלכת , לאפ ר יק
היו קורץ למעה קש יטה למאי גפקא מיניה לפירושי שאה קשיטה . Für לאפריכד
hat Jechielides (sv. לכרכי הים (קשיטה (vgl. Brüll fremdsprachliche Redens-
arten S. 56 > und Kimchi לערביא (Connn. z. Gen. ed. Ginzburg 75a, Rad.
ed. Lebrecht col 675). Das fremde Wort ist wol das zend. khsae.tah,
Reichthum (Just. Zendlex. S 95), das, wie shaeta (das. S. 309) auch Geld
bedeutete. Juda Moscato ( נפוצות יהודה ed. Yenedig 69a) erhlickt in קשיטה
castus! (ופניתי אני לראות מוצא השלה ובינוחי בספרי בעלי לשון יוני ולאטיני
הוא שם מונח להורות על הכבש מורה ג״כ על סי שהוא תם (agnus) כי אניום
.(castus) וקסטוס (purus) והוא הנקרא בלשום פירוט (ajwog) וישר