Seite
המאסה
הדש אדר ראשון תקמח
חתירת
מאמר הקור דין
ודבר ברור הוא ני רבותינו ז׳י׳ל פנו השכר והעונג לנפשות
הטהורות בשס גן ינק / והעונש והצער לנפשות
החטאות נשם גהינס / וכמו שגן עדן משל / ני אי אפשר לנ 1
לדמות בדעתנו שנאו הקדושים הללו לגן נמו אותו הגן שנטע
ה , נתחלת הבריאה לשום בו את האדם / כי איך נשמת האדס
העליונה שאינה• גוף ושלא ישיגוה מקרי הגוף / תשב בגן
ותאכל מפריו / והתהלך בין עציו הנחמדים למראה / והס
ז״ל עצמן אמרו במס׳ חגיגה / ערבות שבו צדק ומשפט ומזי חיים
ושלום וברכה / ונשמותיהן של צדיקים / ונשמות העתידין
להבראות / ואופני׳ וחיות הקדש ושרפים ומלאכי השרת וכסא
הכבוד ומלך רס ונשא שוכן עליהן י ומי יוכל להגדיל כבוד הנשמה
יותר מהם / שנתנז מקומה נין הקדושים האלה ? אבל לש
שאין כנו נח ואין מלה גלשונינו לתאר בה נאמת השכר הטוב הזה ,
השתמשו במשל זה / לפי שלא מצאו מקום עונג ושעשוע המושג
לנו יותר מין עדן ״ ופן משלו משל לענין העונש לנפשות /
שגס עליו לא נוכל לדבר ולהסבירו במילין / וביותר שכבר
הודענו למפלה שלא דברו עס ההדיוטים / אלא לתלמידיהם
מניני מדע / ולפי שלא מצאו מקום בארץ שהיה מצער ומגאיב
גופות ונפשות / ושהיה מונן לתבערת אש / כמו התופת וגי בן
הנוס שעל פני ירושלים / ששם היו הרשעים שורפים את בניהם
למולך / ושם היה אחרי כן עונש הרשעים האלה / כמו שנבא
לכן m ינדס באיס נאס ה׳ / ולא יקרא למקום הזה עול
יא 1© x התכת