Seite
המאסף
חדש תמוז תקמט
חולדות המינים הטבעיים
D1D היאור (ני|פפערד)
הוא גדול וגס במאוד ויקטן מעט מהשנהב " אס יגדלדגיע
לימי עלומיו יהי׳ משקלו כשלשת אלפים לנוראות /
ופעמים מסקל עורו לבד כשמונה מאות אל,ת לטראות " ארץ
מכורתו ומולדתו בחלת אפריקא ומגורו אצל יאוריס ואגמים /
ולפנים נמצאים המונים המונים ביאור מצרים הנקרא נילוס /
ובעבור זאת וה שמו אשר יקראו לו דלפעעדד / ואולם כעת
אשר החלו יושבי הארץ ההיא לפרוח ולרבות / וגס אניות עשו
להם אשר יום יום רנות ושנות על פני המיס מרוב עזנוניהס
ומערביהם / בגרשו רבים מהסוסים האלה ממקום מנוחתם /
ורביס מתו תחת יד הצידיס האורבים על נפשם לבלתי היותם
לשטן ולמפגע לעוברי דרך ✓ ולכן הלכו הלוך וחשור בזמנינו
עד מאוד * בדברים אחדים תדמה החיה הזאת לסוס / אמנם
תמית פניה כפני השור וגס קולה כקול השור בגעותו / ולכן
קוראים אותה איזה אנשים בשם זואשר אנט * מאכלו דגים /
אורז ודוחן / פרחי ועלי עצים / חציר ודשא השדה י ימי חיץ
יגיעו לארבעים או חמשיס שנה / דולל בכל שנה ילל אתל ♦
ראשו גדול ועב והוא לבדו מנושה בעור רך ודק / כי עור
גוויתו קשה ומוצק כפלח תחתית לא יעבור בתוכו גן
אשפה / ולא ידרוך בו חרב וחנית * פיו וגרונו רחביס במאוד /
אזניו ועיניו קטנים / רגליו קצרים ועבים ולהם ארבעאצבעות/
יס א 19 1 ונגנ