Page
הסכמת
ו
דבר־ חמודוח:
שר חחכם המש״ל מלי־ן מפואר םודדר הילל כהנא נ״־ מבאטאשאן.
ױאה ראיתי:יד ה״י־ ־עקב פסנתיר מבוקאדעשט את שמײ
קודות ה־ה־ד־ם באר״ן ראמאניע׳ ושמהי עיני בו בפרקים שונים,
ואר• כי בשפת עלניס ידבר בו אשר תקוין בה נפש היפה, וספרו זה כטרש יבוא
אותו המהבר לבית הדפוס מוברח הוא עוד לטהר אותו מהסוגיש ולעשות לו
ברק בשפה צחה למען ירו*ן הקורא בו ויסדר בו הזמניס בראוי, עלכן זה רכש
לו ר׳ יעקב הנ״ל רב תודה מכל איש מ־טכיל, כאשר הכמיש הגידו במכתבי
תעודה אשר נתנו לו. על העמל הרב אשד יגע זה המש שגיס, ובתת
רגליו ללבת מעיר לעיר לדרוש אהר עקבות אהינו באױן הזאת משניס קדמוניות
וגמ הקר בספרי דברי הימיש לה־ומאניס, ־פש ומצא, ומבין מממני מסתריש
הוציא אבגי רבות ויקרות הנוגעות לתולדות אחינו בארין הזאת, לאור ױם.
״ױעלןב לקח מאבני המקוש, ועשה מהן ;ל וק־־א אותו ;לעד ! לאמור עי־
״הוא בי התאחזו אהינו באױן רונזאניע עוד משגות דור ודור, ומשניש קדמונױת,
״ולא פליטי אױן אחרת המה אשד באו הנה מקרוב, באשר שונאיהש מנדיהש
״מנדיליש עלהס פיהש להדפבו. בעמלך זה הקל להאיש אשר ימלא את ידו
״לבתוב תולדות אחױ מרומאניע, בי הוא יקה מאבניש האלה אשר לקט אותן
״ױ יעקב ויעשה אותן גזית להױת לו לאבגי פגה לאבני שיש טהורות בתולדות
״ישראל מאױן הזאת״.
ױען בי ר׳ יעקב הג״ל הפ־ן עתה לערוך ספרו לבית הדפוס, לבן בל
מי שחגנו ד׳ בעושר ראוי וננון לחחזיק ולתמוך אותו במאדו לקחת מטנו ספױ
במחיר אשר הושת עלױ, למען יהיה לאל ידו לבצע מתשבתו ולבוא למט־ת
חפצו, גם אנבי הײתי לו מעיר לעזור וקבלתי ממגו ששה עקסעמפלארע
במחיר ארבעה ועש־ריש פראגק בעבור הברת ״כל ישראל חבריש״ מפה.
באטאשאן ױס א׳ ה׳ מרהשון שנת:
ױקח לו ־עקב מאסנ־ המקרס לפ׳יק•
הלל בהיא.
אוהױה
הי^בד אשר חקי המלבות ונמוםי חמדינות םגרו השער בפני עישי עולח
רה-?יס שיש םפר בלא רשות המחבר, הנני מזהיר בל יריש איש את ירו
להדפים את ספר הזה בלתי רשותי, ונס הגני מזהיר לבל •איש לבל יריש את
ידו להעתיקו ללישון הקודיט או לשוש לשון שבעולם בלי רשותי.
המהבר.