ויה

פה

במצרים לפיכך העלה עליו הכתיב באילו היה בטיבה בל ימי קימ ז ויפגע במקיס * צליו אביע הראשונים תקני תפלית אי׳ר שמואל בי נחמן פי' בבי© בנגד שלשה פעמים שהמס משענה ערכית צריך אדם לימד יהי ינון נתי׳בימוע) מלפניך יי' אלדיכי שתוציאנו מאפילה לאייה בשחריענרךלזמרמידה אפי לפניך יי' אליי שהוצאתני מאפילה לאייה במנחה צריף לימד יהי ינון מלפניךיי׳ אלדישכשס שזכיתניליאית חמק בזריקתק ק תזכני לראות בשקיעתה רבנן אמרי כנגד עמידין תלץכיס תפלת השחי כנגד עתיד של שקר תפלע המנקה בנגד עמיד של בין העלביס תפלת הערב לא מצאי לה קבע א״ר ער קימא אף היא יש לה קבע כנגד אברים ופלדיס שהיי התאכלי על גבי המזבח בל הלילה י ויפגע במקיס בקש לעביר ינעשה העילס כיעל לפניי רבנן אמדין פי בא השמש כיבה השמש מלמד שהשקיע הק״בה חמס שלא בעיבעה בשביל לדבר עם יעקב אביני בצינעה משל לאוהב( של מלך שבא לפרקי׳אנלו אמ׳המלך כבי הסצסי' שאפי מבקש לדבר עם אוהב* בציכעה כך השקיע הב״ה חמה שלא כעינעבדי לדבי עם יעקב בנינעה קין*ן ף 3 י קנן בשם רבי חנן דציסיק אמד שמע קזל מלאכי השיץ * שהיי אימדין בא השמקאעאשימשא בשעה שאת'ייסף'

הנה השמש(הילק יאחד עשר כוכבים משעתיים לי אמי מי גילה לזה ששמי שמש איען שעי שעיעשהשקיע הב״ה תמה בצאתי מביעאביו אמעי התייר* לז בחיית? לביעאביו הה״ד וי זרק לי השמש כאש' עבר אעסכיאל א״ל הב״ס אעה סימן לבניך מה בצאתן מביעאביך השקעעי לך גלגל קמה יבחזיעך הקזרעי לך גלגל קמה אף בכיך גצאעסאומללה יולדעהשבעה נסק'נפש' באה שמשה ובקולתם מהו אימי קרחה לכס יראי שמי שמש צדקה ימרפא בכנסיה י א״ר עקיבה שאלתי אעדבן גמליאל *באטלין של עמעום כשהלב* שס מלץ!* ליקח בהמה למשעה בנו של רבן גמליאל כתיב ויורק לו השמש כאשל עבר אעסנזאל וכי שמש לו לבדי ירחה והלא לכל העולם כלי ירקה אמר *רבי יצחק שמש שבאה בעבירו זיקה בעבורו דכעיב ויצא יעקב ח;לץ סרק וילך ונתיב ויפגע במקום כי מטה לקרן הלהל בלעעו אמר איפשר עביעי גיד הכשה במקיסשהעסללו בו אביתי ולא התפללתי בויהבדעעיה למהדר קפצה ליה ארעא מיד ויפגע במקום גער דצלי הב דעעיה למהדר אמד הק״בה צדיק בא לביתמלובי יפטר בלא ליבה מיד בא השמש: כעיב ייקח מאבני המקים וישם מראשותיו א״ר יצחק מלמד שנעקבנו בל האבנים כילם ובל אחד ואקד אמל עלי ינוח ראשו סל גדיק זה תנא וכילן נבלעו באקע: י , "

ךומףן האבני המקים ל'יקידה אזמר שתים עשרה אככי ס ב ר פלש ס ק

י י נטל אמר כך גזר הקב-״ה שאני מעתיד שכיס עשר

שבטים אבלהס לא העמידן ינתק לא העמידן ואני אס מעאקועזי לזי אני ׳ יודע שאני מעמיד שכיס עשר שבטים וכיץ שנתאחו ידע שהוא מעמיד זב שבטים ד׳כחמיק אומר ג׳אבניס כטל אבלה׳ייחד הב״ה שמו עליו יצחק ייחד הב״ה שמי עליו אכי אס מעאקועזו לזו יודע אני שהק״בה מייחד שמ* עלי וכיון שנתאחו.זו לזו ידע שהלק מייחד שמו עליו: ורבכין אמלין מעי$ אבנים שנים אה'אברהם יצא ממכו פסילתישמעאל לעני קטור יצחק יצא ממנו פסילת עשי ואלופיו ואני אס מעאחועקן יודע אני שאין יוצא ממני ,פסילת וכיון שנתאחו ידע שאין ייצא ממנו פסילת : עשאן כמחב ונתק תחת ראשו שהיה מתיירא מן החיות: .כעיבאקדאימרכי הנה יי׳ ייצא .מחקימו ידידך על במיתי אק ונמסו ההרים תחתיו וקעמקיס יתבקע? עי שנגלה עליו קלה על אחעכמק יבמה: דבי ברכיה כשם ר׳ליי איתן אבני' שנתן אבינו יעקב נעשו תחתיי כמטה *יכסירכס מה טריפה הטריף שס סי'כד וכסת קירית בתינו אסים צדיקים יצדיקיתבביאיס יכביאיתי יישכב במק^׳ההיא וקאתרג ליהודה איע כאן שכב הא כל ארבע׳עשר שכה שהיה מוטמן באק (משמש בסיףפאה לעבר לא שכב י ר נחמן אימר כאן שכב הא כל עשרי' שפה שהיה בבית לבן נזעמס לו ׳

לא שכב ומק היה אימ ט'י שיר המעלו׳שבספ תלים ימה טעם שיר המעלית פרנסת לינה לילי יי'שהיה יאמר נא ישראל ישראל סבא ־ יבי שמיאל בר נחמן אמר כל כ״א רטיבה ססרתיליס קיק אימי ומה טעם שכ׳יאתק קדיש משב תקלית ישראל סבא * קרטיב *בן עז שכה היה יעקב בצאתי ממתאביי והיתה הבאר מהלכ׳לפכיי מבאר פרקי לב* שבע עד הר המוריק מהלך שני ימים והגיע לשם בחצי היום ופגע בו הלה אל-ע^ של ייפגע במקום ולמה כקרא שמו של הלק מקים שבכל מקים שהצדיקים עימדיס שם הלה נמצא י שכ בכל מקים אשר אוביל את שמי וגו' א״ל הלה יעקב הלחם בצקליפך והבאר לפניך לאכול ולשתי'שכב במקחק אה לפניו יבין העילמי׳עכשיי יש לשמש ירידז׳קמשיס(אני שיכב במקו' הזק בלא עת ובא השמשגמערב הביט ־עק' ויאה אתהשמש זילן שם של יילן שם כי בא השמש לקח יעקב יב אבנים. מאבני המזבח שנעקד עליי יצחק אבין <ש% ״ה.ג % 5 אנתת

פרשת ויצא

ויצאיעקפ

יעקב

3 *י פר&׳ס״ח ר 3 י פנחס פתק אז תלך לבטח דרכך זק יעקב דכתיב ייצא יעקב

אם תשכב לא תפקד מלבן ימעשו: ושכבת יעלבהשכתיך

וישכב במקום הקיא ־ יבי שמואל בר נחמן פתח אשא עיני אל ההרים אל הקורים למלפכי ולמעבדכי מאין יבא עילי אליעזר עבד אברהם בשעה שהלך להביא רבקה מה כתיב ביה וייקח העבד עשרה גמלים ואני לא צמיד אחד ילא נזם אחד יבי אליעיר אימי גדידי שלחי ל׳יקישע בן ליי אמ׳שילח פי וכי אבדתי עמי אלא שבא עשי ינטלי ממני אמל הה אנא * מיבד סברי בריי אלא עזרי תקיתי העס יי׳עישהשעיםיארזאליתן למיט רגליך יאל יניס שימלך הכה לא קנויאי יניס ולא ישן שימי ישראל יי׳ישמיך מכל רע מעשי והלבן ישמיי את כמשך ממלאך המית יי׳ישמיר צאתך ייצא יעקב מבאר שבע לבי יילן בשם לבי סימין פתח אלדיסמישיב יחידים ביתה מטריפה שאלה לרבי יוסי לכמה ימים ברא הקב״ה אתעילמו א״ל לששה דכתיב בי ששת ימים עשה יי׳וגו'

מאיתק שעה יעד עכשיו מהי עיסק א״ל יישב ימיייג זיוזגי׳איש לאשה זאשה ומאריך במל׳ לאיש זכי'* ים שקיא הילך אצל הגו ויש שזוגו הולך אצלו ׳ יצחק בא זוגו רביתקחכן אצלי דכתיב יישא עיניו והנה גמלים באים יעקב הלך אצל זוגי דכתיב משס ויצא יעקב הבאר שבע חזקיק אמר כן ס״ג שנק היה אבינו יעקב כשנטל את הברכיתעשה עוקמיטהן באלץ והשמש לעבר יל שנה ובאההיתשבע שכיס נמצא נושא אשה ק פ״ד: ועשו בן ת'למדנו שהקב״ה מקדים לרשעים ומשהא לצדיקים: א״ר יהושע כבל כתיב וישמע יעקב אל אביו מה ת״ל ויצא יעקב מבאר שבע אמד אבא בשעה שביקש לצאת קוץ לארץ מהיכן הורשה לי לא מבאר שבע אף אני הילך לבאי שבע אס פיתן לי ישית הליט ייצא יאס לאי אין אני ייצא לפיכך צריך לימד ייצא יעקב מבאר שבע:

ויצא יעקב וכי לא יצא משם אלא הוא כמה קמלים יצאו וכהה גמלים יצאו ואת אמר ויצא ׳ אלא כל זק שהצדיק בעיר קיא זיזה היא שבקה הוא הדרה פנה משם סכה זייה פנק שבקה סכה קדרה ׳ ידכייתה יתנא מן המקים,

אשל היתה שמה וכי לא יצא׳אלא היא והלא כמק קמרי'כמה גמלים יצאי יכו גיקאתמן שלא היתהשס אלא איתה צדקת בלבד בלס הכא לא היה שם יצחק ילבקה לא דימה זכיתי של צדיק אחד לזכותן של שני צדיקים מבאר שבערבי יידן אמד מבארה סל שביעה שלא יעמיד עלי אביהלך ייאמר השבע לי כמי שנשבע לי וקיכך נמצאתי משהא בשמחתבכי שבעה דיריע ;

יבי אמל מבארה של בכירה שלא יעמוד עלי עשו ויאמר לי כף הייעה 6 עיסה איתי יכיטל במיתי נמצאתי מאבד איתה שביעה שנאע' השבעה ל*

גיוס: מבאר שבע לבי ברכיה א;גןר מבארת של ברבה שלא יעמיד עמי עשו ויאמי לי כך הייתה מרמה בי וניטל את בלכתי נמצאתי מאבד איתה יגיעה שיגעה בי אמי וילך קרנה בן יימי רבי ברכיה בשם לבי יצחק אמר לוכי לישכאדברייתאפלןאזל # לקיסריןלעלכד 5 ןהןאעלזזידיקי חרכה תכי * י כל דבל שצריך למ״דכתתלה ניתן לה הא בסיסה: סדימה מצרימה שעילה

^ מיי(עדי ^ חרכה התיבין והכתיב ישיבו לשעיס לשאזלה'לדמטי התקתיכה שבשאיל

/ , 1 ויצא יעקב מבאר שבע יהלא בחברון היה שנאמר היא חברון אשר גל שם

פימ היגבמי אברהם ויצחק אלא ממקיס המיוחד לשביעית: אביהם יעתה השבעה לי באלדיס על כן קרא למקים באר שבע יגי' יצחק ייקרא איתה שבעה אף עשו כשמכר בכירתי ייאמר השבעה לי חשב בלט אס יבא עשי ייאמר השבע י לי שלא בטלתאתהברכיתאמר קיאיל יהמקיס הזק מייחד לשביעית אצא

ליעל 0 ׳ ס * מ מכאן יכן קיא אימי דברח יעקב לגי': ויפגע *במקי׳למהמבפיןשמו של קב״ה יקזיין איתי מקים מפני שקו׳מקימו של עןלס ואין העולם מקומו א״ר יזסי בן חלפת אין אני יודעין אס הב״ה הקימו של עילם אז אם קעילם מקימי ממק דכתיב הכה הקים אתי הד קיא מקימי של ע־לס ואין עילמו מקימי ׳ א״ר יצחק כתיב מעיכה אללי קדם אין אני יידעיס אס הב״ה מעינו של עולם אי אס העולם העוני המק דכתיב יי'מעין אתה היית לכו קד _

הב״ה מעונו של עילם ואין קעילם מעיני " השל לגביר שהיה רוכב על סוס וכליו משופעים אילך ואילך הסיס טפילה לרוכב ולא קריכב טפל לסיס הה״ד כי תרכב על סיסך מרכבותיך: ךיפגע *במקי׳באתקשביכ׳יא״ל יעקב בכי יב שעיתבכגד יב שבצדם שאט ניתן לך יב מזלות ברקיע יב אבני מצבה יבשכמכדייסף היה ביכה(מתאבל כל איתן פ״ב שכה אמר אד לי שמא כתקייבתי שנשאתי שתי אקיו׳אי שהא נהכתי מהמיני של לבן או שמא כהכתי מממונם של שכס ובטלה אותה הבדיתשכתב לי קב׳ה מיד נתגלגלו ולקמיי שלקב״ה יקיסזף יו שכה מכאן אמדו כל שהשיגתי שכה אחתטזבה עןקזן לזקנתו סימן יפקלו יעקבאכיצו היה נעיבק,כל א;תן השניס שקי?

,תנא דבי

אלי?זי