קירין עבד קירי אדזן יכן ה;א אזמר ישא( הריס שללם לעם י,?שהון רעד* כעשין איורי'לחביריס שכ׳שבע סרלתאחרלת שהלפכלתסטה© מקן • (מה שבעשבליס רקלתלשדלפלתקדיס בשעה שהשכים רעית טע( של בט אדס מעלה חט שים ■י ויהי נבקר(תפעם רלחי הנא אתאמר לתפעם ללחי(להלן אתאמד יתתסעס • רני •יהלדה אגמי כאן קלמא כעי גביה להלן קלמא זפתלטה • רבי כתמן א!מר תלים הצלם יחלנס הא לן • (יבכן אמרין כאן ל יק גדןלק לא^ד(להלן ליתן גדילה לארבעה: כאן על.<די שקיא ממיך לבקר זעפעש להלן ל־תן חיים לארבעה שהלא עבעיביתתסעס • אמר רבי ילחכן כל חלים שהלא סמלך לבקר מיד ה.נא נא ־ ליספר פרעה להס את חללעל לאין סלקר א;עי לפרעה • פיתיין היי איתי אלא שלא היה נכנס באזני( •שבעפר;תהע:טת• שנע בכלח אתה מיליד שבע פרלתהיעית
שבע בכ תאתה ק!נד • ז׳השבזליס השלגזישנע אפרכילעאתה כיבש שבע שב לים הרעיתשבע אסרכילע מלילית בך הה׳דכקשל־ן קנתה לאין אלל ־ יזרטלמי מנליס. לדעתלכנין כקל!ה ילסף פרעת קנף על עכליל: כתיב לעיל קצף גגתן לתדש: לשם אעכלכער עבדי ארלרין הן הרשעים שאינן 4
עישן טיבה שלמה בער שלשת עבדי ש;כא ענד שכך כת־ב נשיקיריןשלהן פי׳בכמיס־הן שאין עבד מלך ללא ללגש'כלי דין(יהי כאשר פער לכל כן הית • ההיא פי׳אנעד כלי איתתא אילת לגבי רבי אליעזר אמר ליה קמיע בלזלמא 0 פדיתה דביעא דיס פקעה א״ל ההיא איעעא מעברה דלדה בן זכר • תזרע לקמת בחלילה פי׳קלריע זמן עטין אזלע לגב־ דרבי אליעזר לב: , • חיית לתעעזמן עלימאי בי ע נ; גלי ם
אתת לגבי ילא אשכחעיה • אתרה לתלמידד אן הלא רבכין אמר; לה מי; אעבעיא מיטה • אמרה כימא להלן דילמא דאיכין קכיתין סגל דרבהין חכים: אי׳לחמיעבחילמאזכייאמרה לה ההיא איתעא קבלת בעלה א;לע (כן הזלעלה • כיין דאעא לבי אליעזר שמע קלה דנלזקה אמר ליה מתל כדין עטן ליה ע־בדא אתר לזן איבדעץ גברא לא כן כע־נ כאשר שער לכל קהיה• אמרר'ילחקכלהקללת ז תה:לטתאחרהפהקקתןהיין• חכם שזעה יט ב ללעס האר ן שיעה לרע לן • * (יגלח(יקלף שמל׳יע־י כדי בדכ־ת
לקללק כנד למלכיע• הר<א׳עי.לקעבחלים ישכים ליאפיייגלס(יקלף הרלאה שמל-עיי קלדם שיקד־תט פש ק אחי יבגלקל קר כחי מעליל י ויען ׳ ' מסף אעפרעה בלעדי אלדיס יעכה ^ 1 ל' 0 סיעת ר ^ ה י ד: ^ ז ב*ל פלש׳פ״ע בבעליה • שבע פריעהכז־טע שנע שכיס הכה רבי יה:דת אלע איבע עשרה שכה היל שכן פרעה ר,אז • רב נחמן אימר עשרים לשמיכה שכה שכן סדעס ילאה 1 א;תדלייסף יילםף חמי יא:מד לפרעה רבכין אמרי ארבעים לשתים שכן פרעה ר;את יאלמר לייסף לחיזר ילסף יא מד לפרעה • נתליתי * להככי ילעד^רעז כע *אמר דבי ייסי בד חכיכא שתי שכיס עשה רעי כיין שירד אביט יעקכ למכרי כלה אע הרעי לאיסעי חזרי בימי יחזקאל הת״ד זכעעי אעאד־ן מנדים שממה בע־ך ארכלתכשתלת מישנה לעליה בעיך ערים כחיביע•. ק שח דא©ר פרעה אל עבדיל הכמנא כזה יכל׳אחעהיא ב'ר פדש@ 5
י ^ • ילכעי עמעי זה אכיהס אחד היה אביקס •
אחעהיא לאמה זה ינחק שהיה יחיד לאמל• ברההיאליללדעיזוה יעקב שהיה בר;ר לאמז שהיה צדיק • ראיהבטתדאשדלהאללהשכש־ס זהקיל כשמע כיע פרעה לאמד בא! אחי ילסף • חלכ:ע:פלגשיס זיהלל׳ה זה יורף ויאמר פרעה אל עבדיז הכחצא כזה איש אס אכז מהלכין מסיף תעילס לעד סזפז אין ס־נאין כזה • על פיך ישק כל עמי שלא יהא ארס כישק־כי חלק המך שלא יהא איס טטליפורקלפי ח;ק מתך • דק הכשא אגדל ממך • מיד בלשלן אמד רט שמעין כן לקיש שט דברים כתב לכי משה בת׳רה יאט ,למדין לשינו ערן• מפדשעז של א יעי ישע • זהייעי־ק למעלה יכיל כמיני ליל רק נדילעי למעלה מגדילתך ■ לאכל למידין מפישעי של רשע אתה עהיה על ביעי לעל '■
פיך ישק כל עמי יכ ל כמלכי לל רק הכיזא אגדל ממך גד:לעי למעלה •
־• דבר אל כל עדעבכי ישראל זאמרעאלהם קדלשיס עהיז יכיל כמיני לל כי קדלש אני קדלשעי למעלה מקדזשעכס • לאכל למדין עפישעי של רשע י!• 1 ״.
ויאמר פרעת אל ילסף אני סיעת יכיל כמלכי לל אט פרעת גדיל למעליו ^
מגד לתך• אמי רבי אחא מאט של כשד ידם אט לסדק אכי של הקי־׳ה ימה אס פרעה קסט שאסר ליוסף אט פרעה זכה לכל הנד לתהזאעכשיבא אכי של הקלה אטעשיע* ואט אשא זאני אסבילעלאחת כתה לכמהידסר פרעה אעטבעעי מעל ידז ייסף משלן כעכן לי הפא שלא כשק בעבירה על פ־ךישק כל עמי • ציאד שלא דבק בעבירה יישם דטד הזהב על ניארל • ידים שלא משמשז בעבירה זיתן א־עהעל <די!רל>• ג׳ף שלא נדבק בעבירה - (ילבש א;ת? עדי שש • דגלים שלא פסעז בעטרה יפקע! לירכבי על קרינק )
ןי 7 ככ א;על במדכנעהעשנה ׳ מחשכה שלא הלשד.געכ׳רה עבא לעקרא
הנמק
*י* 1
# י _*עירה שהיא כתיבה בקפה • מה הגפן הזל סלמטן אימה על גבי עניס
.יבישי׳להיא חיה כך הס ישראל איכן חיים אלא בזכלתאבלתיהס אף על פי ) > '^ 1 ^ 3 \ עייר שמתי ׳זכיתי לגלי■ מה י^גפן תואתנתחלה סיא כרפשה יאלכ מעלין אייתה לפני מלכים כך הס ישראל בעללס הזה על גבי קרשז לגל׳ישארה ביגלס 7 ^^, 12 קרמקכה רגל אבל לעתיד לבא להיל מלכים אלמכיך .
־ ב״ר פלש - 5 מז 0131 פרעה בידי מכאן קבעי חכמים דכיסיתשל
לילי פסח • רבי קינא בשם רבי בנאת ככגד ארבע לשיכיתגאללה שנאמר במצרים להלצאתי (הצלתי (גאלתי(לקחתי ;
רבי שמיאל בר נחמן אמר כנגד ד׳כלס־ת שנאמר כאן לכיש פרעה בידי (אסחש אלתס על כלס פרעה(אתן את הכיס על כף פרעה לכתת את הטס על כף פרעה • רבי ללי אמר כנגד ארבע מלטלת • רבי ■יהישע בן.ללי אמר ככגד ארבע כלסית של תיעלה שעתיד הקלה להשקיתאתאלמית העילס הה" ד כי כת אמי יי׳קח את כלס היין "לידי החמה הזה כלס זהב בכל ביד יי׳ט כיש ביד יי ׳ מלא מסך • ימטר על רשעים פחיסאש לגפדית לדלת זלעפית מכת כלשם • (בכגדן הקלה משקה את ישראל ארבע כ־סלתשל ישלעה לעתיד לבא שנאמד יי׳מכתחלקי לכלסי • דשכתבשילן ראשי כלסי דלייה• כיס ישיעלתאשא: כלס ישלעה אין כתיב כאן אלא כלם ישלעלת שתי ישיעיתא׳לימיתהמשיק לאחד לימלתגלג מציג א״ל אתה בשי־תט בשירה טיבה אף אט מבשרך בשירה טלבה נעיד שלשתימיס ישא פרעה את ראשך*
כיגכבגכנתי• אמר רבי אחא מכאן שכגכב שט פעמים:
צרפי׳ס׳ אמר *רבי יזחכן מכין שכל חלימלתהילטתאקר הסה שנאמר(יהי הר 1 ,) ה כאשר סתרלכי כן היה • י״אמדרבא להלאדפתר ליה מעין חלמיה כנאמר א־ש כחלימי פתי • כתיב לירא שר האיפיס כי טיב סקי מכא ידע אמי יבי נרי<ז כן אלעזד מלמד שכל אחד(אחד ראה בקליסל סתדק קללמל של חבירי • * אף כ ״ ר פלש ׳ פ * ח אכי בחלימי; והנה ' שלשה מלי חלרי על ראשי אלי שלש יזלכיית הדאש כית יבסל העליין לל מלכל׳הרכיעיתשהיא ת תכתטירט מכל אימית העילם • להעיף א כל איתס משאכל העליין אחר כך איכל התחתין אמד ליה אתה בסלתכי כשלרה רעה אף אט מבשרך בשיר׳רעה נעיד שלשת ימים יכא פרעה את ראשך מעליך יתלה איתך על ע־ן • דהי ביים השלישי ייס
כלשק יין יים קילדתאתפרע'ילס*גטס'אשלל ילא זכר שר המשקים את ילסף יישכחהל לידת בכל ילס היה מתנה תנאים למלאך בא יהיסכין קישי קשרים למלאך בא ימתיין א״ל הקב״ה אתה שכחתי יאני לא שכחתיל:
1
פרשת ויהי מקק
לא י
# י סיש פ *ע ©ץ שס לקזשך ילכל תכלית היא קלקר לגי' זמן כתן לעילם במה
שטס יעשה באכלה מה טעס ק׳ן שס לח שך כל זמן סע' הרע טעללס אלפל יצלמיתבעילם ■ בעקר יצר הרע מן העילס אירה לשמחה
בעילם עבר איפל זצלמז׳מן העילס ד*א ק׳ן שס לקיסך זמן כתן לייסף כמס שכיס יעשה כטתהאסירין כיין שהגיע הק־ן קלס פרעה חללם ייהי מין!
שכתיס ימי ס • ד״א ליהי מק׳ן שכתיס ימים כתיב בכל עצב •היה מיתי ידבר שפתים אך לקחסיד אמר דבי שמעלן בד אבא כנין בין שיתה צינן לש תה : חמין • מלקט עצמית חד הלה בצפלט יאיתדאמר רבי שמלאל בר אבא הלה בשעה שהיה ד,אה עצמיתשחיילתהלה אמד אילי של שיתה מים אדימית היה אלמד אלי של שלתה יין לנכיתהיה א׳מל אלז בל שיתה מיס קמין ד״א -בכל ענב יהיה מלת׳צער שכצטע׳ייסף עם אדיכתי היה לל יהי ין ממנה למה ^ שנשאבתה• (דנדשפתיסאךלמקסידעלידישאמדלשר-המשק׳סטאס
י : ןנרתטלהןכלתטאלפדעהכתיסףליעזדשכתים אשדי הגבר אשי שס
*יי/לבשקיזה מסף * ללא פנה אל רהבים לששי ט,נ על ידי שאמד לשר
המשקים לכל"• כי מטתהסיייס יצא למליך זה יזסף מבית האסייין ממש •
כי גס במלכיתי נילד לש במלכיתי של ייסף כילדה <שיתי של פיטיסד • - בי : בא הקליס בד בעכין לק ל כסיל בדלב דברים אמד פרעה מי מתקיים על ־ מילוני על אלחי אי אללי עלי אמר ליה אתה על אלהיך • הרשעים הס ■היעזיימיס על אלהיהם יקנה עימד על היאמי • הצדיקים לטהן מתקיים 1 פ לי-ן זהר.ה יי׳כנב עליי• האטת הן הן המרכבה. לפרעה קילס יכל
^ ר-ביי׳תאיכן קילמין אלא קלימל של מלך על כל הע־לס הלא • לחה כת־רף
[ י ^י שתי שטס כדי ש־ קלים פרעה(יתגדל על חללם - לחכה מן היאיר עילית
שבע פרית בשעת שהשכ ס יפ תהבי׳לתכעשל אחין אלל לאלז: לתיעכה 1 נאחל אתלה;אהגה בע:לס;ק ה;א אלמי ירעה מחנך נמס קהלא,כד נדקב