שמיני
ימטחא בנגעים מכין גדיל נבזע (קטן לק (קטן צבוע עד.שאתי: מלבה !י* קיטין של להביא שבי׳ן של שבכה להגכג״נין תלמיד לימד בגד בגדי( מדגת • מנין סי אליכין : לעשיתשאל כלים כבגדים תלמיד לומד טמא יכיל יטמא אדם וכלי חדס תלמ!ד לימד בגד בגד היא מטמא(אין מטמא אדם(כלי חרס •־
עד י 1 ^ / 73 הש ק השזק כמאן אזלא הא דתכיא לכל השק קשילץ על -הארץ לרבית אפחח־ס שלא כתפתקז עיכיקן • כמאן כדבי אליעזר בן יעקב דאמר אפיזקין שכ(לד< אף בחיל אסזרין לפי שלא כתפתחי עיניהן:
ילין סי אל( את ד רב הזכא לא לישסי אביש שיכרא" בנמתא כאילתא דילמא קא פריש ^ ^וריפייצ ממאבתלנבתא יהדר כפיללמנאזקאעבדחשיס השק השיר׳ןעלהאדן י מיך חדש אי הבי במכא כמי דלמא שריכי לדפכי ל־מכא יהדר כפיל למכא התם הייני לב׳תיה • ימכא תימא דתכיא מכין לכזמת שיחין זמעי־ית סשזקת ישיתה ת״ל תאכלי מכל אשד במי 8 • (ליקיש דילמא פייש לדסכא יהדר כפל אלא סייכז רב־תיה הכא כמי הייכז לביתיה • א״ל רב קסדא לרב היכא תניא דמסייעלך כל השרץ השזרץ ללמת יבתזשין שסיננן טעמאדסיככן הא לא סיככן שרי • אמר שמיאל קישית שהתליע באביה אסירה משים השק השיק ימח , " לימא מסייע ליה דתכי חטא על האק לתיניא אתהזיזין סבעדשין יאתהיתישיס שבכליסי׳יתילעה שבתמרי׳יתכיא אידך כל השק השיק ללבו' תילעה שבעיקרי זיתים(שבעיקרי גסכי׳מאי לאן אידי(אידי י בפילא יהא באביה יהא שלא התליע באביה • לא אידי(אידי באביה 5 לא קשיא הא בפילא(תא פאילכא • דיקא כמי דקתכי תילעתשבעיקיי זתיס יתי 8 * , כל (שבעיקר* גפכיס: אמר רב י אבהי אמר לבי אליעזר כל מקים גמה שכאמדלאיאכל אחד איסגל אכילה (אחל איסיר הכאת משמע עד שיפריט לך הכתיב כדרך שפרט בכבילה לגר בנתינה(לגד במכירה ־
41 (הרי שדנים דלקמב , אמל שק׳ן היא לא יאכל זתכיא נילי חיה יעיף ידגים
1 ■ שנתמנו להן מיני טחאץמ!תריןלמיכלס• שאכי התם ד חמר קרא לכס
; שלכם יהא • אי הכי אפילי לכתקלת כמי שאכי התם לכתיב יהי כתי״תן יהל:
ז תי ^ תקמה ון 3 ך לבכן כל הילד על יחץ זה כחש כל ליבית טריפזת את השילשיל(את הרימה לשילשיל • על
ארבע זה עקרב כל הילך ללפיתאתקקיפישיתזאתהדימה לחיפזשית •
!׳ש ניבט , מדבק דגלים זה כד ל • עד כל לרביתאת הדימה לדימה לפיכך כקרא
:דש בלעז ראשיכיס סיפיים שהי( סיפרין כל אזתיז׳ שכתייה שהיי א(מדיס יי( די חזן קניין של אותי(ת של ספר תזרה • דלש דרש קניין של תיטת■ (התגלח ן:ין פל׳א דפשקץ : יכרסמנה חזיר מיעי עין דיער לזכיין של
את׳י׳של ספר תהלים • יקיא רחיס יכפר קניין של פשיקין • בעי רב ייסן (יי דגחין מהאי גיסא אי מהאי גיסא • אמל ליה אביי יכיתי ספר תירה (כימכיהי • מי לא אמל לבה בל חכה אמר ר׳תחנן לא חי משם עד שהביאי ספל תזלה ימכאזס א״ל איכה( בקיאי פקסליתייתייתאכן לא בקיאכן •
גי ב בלמי לא תאכליס" • בעי לב מסף(התגלח מהאי גיסא אי מהאי גיסא אמר ליה תקפ״ג אכיי פסזקי מיה׳ליתי זכי מכי בפסיקי כמי לא בקיאיכן • דכי את׳ לב אחא
־ בייה דרב אדא אמל במעדבא פסקי להאי קרא לתלתא פשזקי(יאמר יי ׳ , .
אל משה הכה אככי בא אליך בע כ העכן • תכ< לבכן מ אלפים יתלקפג'< כפש החיה הרימשת במיס להביא את הדגים • יכל הכפש קשילנת להביא פכזיקין הזי ספל תזרה יתר עלי 5 ספי תלים שמכה חסל 5 י" 2 , דב יי הימיס^^ 7 - את החגבים למה בא אלא לידע אי זה טמא זא־ זה טהור ר
תפר , ׳!! שמיכה י "אתל רבי אליעזר האי חאן דמשהי בכקביי עיבר משים בל^׳ן ו 7 חבדי 4 בין הטמא זבין הטהזל אץ נליך ל?מד ב־ן קמזל לכדה !ןהל!קין תשקנדאמרלבביביבדאבייהאימאןדשתימיאבקלכאדאימכאעזבלח' הלא בבר מפירשץ אסקלמהכאמר בין הטמא יבין הטהיד בין טמאה י כלי הקן׳ משיסבלתשקני; ול^א . ״תטמא( בהם מכאן לטימאת מיס מן לך בין סתירה לך בין שכשקט ריבי של קכת לשנשחט קניי • (כמה ה(א בין
נב ליעיל הת!לה מדרבנן(קיא אסמכתא בעלמא • תכא דבי רבי ישמעאל עבילק כזבי לחני( מלא השעלה ־ בין החיה הבאבנתיבין החיה אשי לא תאכל
י.!פרק יזם מטמטם אתלבי של אדם שכאמל אל תטמא( בהם(כטמתס בס אל תקלו אין נליך לימי בין צבי לערזד יהל א כבל מפירשין אס כן ׳-מת כאמל בי ידים יכטמתס אלא(נטמטס ־• תנן לבכן אל תטמאי בהם אס מטמא י פל׳אמל אדם את ענמי מעט מלמטה מטמאין אלתי הלבה מלמעלה בעילם• הזה המעיכה מטמאין אלתי לעילם הבא• תכי לבכן זהתקלשתס זהייתס קדישיס אדס מקדש תתענמז מעט מקדשין איתי הרבה מלמט" מקדשין איתי מלמעלה בעהז מקלשין איתי לעה״ב ■
כהכיס תקטן תשקצי את כפשיתיבס בכל השק השיק
להבייאתשפירשן לאלץ!קיזלי. יכיל יטמא(
טימאה קמזיה תלמיד לי׳ לא תטמאז בהם • יכ!ל לא יה< סיסלין אתהביף תלמזד לימל יטמאז בס • יכיל אף למס יחלנס בתנא בהס תלמיד לימד בס בס את מטמא יאי את מטח בדמם יחלבס. לא יאכל לא יאכל! לקייב אתהמאכיל כאזכל א( לא יאכלז אלא לאיסלי בהבאה ת״ל לא תאכלים
הא כינד באכילה אס;ר בקנאה ע;תלין * ,הא מהאני מקיים לא יאכל "'
לחייב את המאכיל כאנכל • לא תטמא( בהם ינטמאתם כס אס מטמאי© אתם בהם סזפכס לטמא בכם • כי אכי יימהתקדשתם(הייתם קדישיס כי קדיש אבי כשם שאני קדיש כך תהי( אתסקדישיס יכשסשאכיסמש כך אתם פלזשיס ילא תטמא( אתכסשיתיכם • ככל השק הדימש על האק יאעפי שאץ פלה ילבה כי אכי יי המעלה אתכם מארץ מנדים על תנאי כך הינאתי אתכם מאיץ מנדישתקבל( עליכם עיל מנית• קמזלי שלנים שכל המידה נמניתשדני׳ מידה כיציאתמנליס יכל קכיפר במניתשרניס כזפד ביציאתמנליס • להייתלכסלאלהיסעלכרקכס ■ (הייתם קדישיס כי קדיש אפי כשם שאני קדזש כך אתם קדזשיס(כשם שאבי פריש כך אתס פמשיס י 0 אמל ליה רבי קכיכא מסייא דפלת לדכיכא יניאת מנלי ס ב״מ פ אחהן לכתב רחמנא גבי שקנים ירמשיס למת לי אמר הקדיש כליך היא אבי היא כשך שהבחנתי בין טיפה של בכזר לטיפה שאיכה של בכיר ?אני היא שעתיד ליפרע ממי שמערב קרבי לגיס טמאין בקרבי דגי׳ט־זרין(מ־כרן לישראל ד אמר ליה אבא המעלה קשיא לי מאי שבא דכתב התעלה • אמ׳ליה כלתכא דבי רבי ישמעאל אמד הק״בה אילמלא לא העלתי את ישראל ממנריס אצא בשביל שאץ מטמאין בשרנים כשאר אזמיתהעילסדי • אתר ליה ימי כפיש אגרייקו טפי ממשקלית(מרבית (מכנית אמר ליה אף על גב דלא נפיש אגלייהז מאיש* למיכליכהן:
תקסן זאון תיית הבהמה תביא רבי איסל עם הארץ פסחים ס אלן
אשיר ל< לאכ!ל בשר שנאמר זאת תלת עיבדץ הבהמה והעיף כל העיסק פתירה מיתר לאניל בשל יכל שאיני עייסק בתירה אשיר לאניל(כר• זאתתירתהבהמה זהע־ף(כי פאי ז: תרה שיק בהמה לעזף יעיף לבהמה בקמה מטמאה במגע(במשא יעיף איכז מטמא כמגע יבמשא עיף מטמ׳בגליס אבית הבל עק בתמה אינה מטמא׳בגדס אבית הבליעה • אמר רבי מאיר בא , יה תירה שדתה לימד לך מה בתמה דבל המכשירה לאכילת מט־ר טלסתה מעזמאתה אל> עיף דבר המכשילן לאכילה מטהר טרפתי מטימאתי•!רבי יקידה מ״ט אמר רבא קרא אשכח (לרש הכפש אשר תאכל כבלה יטרפה א״ד י ה גלה אס באמל נבלה טריפת למק נאמר אלא להביא טרפה ששקטה שהיא מטמא , • (ל , מאיר האי טרפה. מאי עביר ליה מיבעי ליה למעיטי שקזט׳ שהיא לפניה ■ גל'.יקןדה טיפה אתדינא כתיב • זר מאיר קד למעזטי שחיטה שהיא צפנים יחדא למעיטי עיף טמא(ר יהזדה עיף טמא מכבלה כפקא ליה • (אידך נבילה מיבעי ליה לש־ע!ר אכילה גביית • יתיפיק לי מקר׳קמא מדאפקיה רחמב' בלשין אכילה קד לש־עיר אכילה בכיית יחדא לשיעי״שיעןר אכילה בכדי אכילת פרס סלקא דעתך אמיכא ה!איל(קידיש היא י 5 תד מכדי אכילת פלס כמי מטמאקמשמעלן 0 : *באי 1 ( תילה שזיתה בהמה לעיף זעזף לבהמה כת רימז תחל
תה בהמה בשחיטה אף עין בשחיטה • מה בהמה שכיס אי ריב שכיס אף תילתכהכיםן עזף שכיס אי ריב שכיס תלמ!ד לימי זאת • רבי אליעזר א!מר באי(י ת!רה שמתה בהמה לעיף אז עיף לבהמ׳עוף הכשיל( חן המאר(בהמה הכבירה מן הניאר • א( מה עיף ממיל עיפי אף בהמה ממיל ערפה תלמיד לימי ראשן ראש! של עיף ממזל ערס! (אץ ראשה של בהמה ממיל ערפת ־ז זכל
׳יון ׳*/ ' 1 |■י• ׳•'*•׳׳״ ' 1 •׳יי־ ־׳ - ■ | ־- ן־•' -• ן
הקיק הכאכלתזבץ החיה אשר לא תאכל בין טרפה כשרה לטרפ׳פסילת־ אקרים אימדיס כין החיה הכאכלת יבין החיה אשי לא תאכל כדיליתן אותרה על התה ־ והתק ד שחס יהייתס קדישיס אמי לגי שביעית פיק בנימין כל יפת כל המקדש ענמז כשעת תשמיש הלץ ל< בכיס זכרים יליעית דכתיג(התקדשיעס יה״תס קדישיס(שמיך ליה אשה כי תזייע יגימ' ■־ י , אמלרביה(דהאעררב ואמרי לה במתניתאתנא יהתקדשתה אלימים פסתיס פ אלן דאשיכיס יהייחסקדזשיס אל( מיס אחל כיס כי קדיש זה שמן עלב אט דברים יי , אלהיכס((ברכה־
נ!רשת ח^ריע