תזריע
כתיב גריז{ ס*ט יני%
אמרין שבעצמה מקיימין לגכיף@בע א( שניעיתשקשה ככגד כולן (אי זה והמשלחמדנים־ י יאצי הןעיכיםלמית■ לשיןשקי • (ידיסשיסכיתדס בקי • לב ת;לש מחשביתאזן • רגלים ממהליתיגי׳ יסיח כזבים עד שקל • (משלח מדנים בין אחים. אמר לבי ייחכןיכילן לקן בצרעת • עיכיס'למית מבמת. כמן יען כי גבה( בכית כי?ןיתלככהנטייי׳גריןשהיתתאחת מהן ליבשת תכשיטיה זהיתה מטה אתגריכהלהראית תכשיטיה (כתב ישיפלו יי״אעקדקד בכיתנייןר׳אלעזר אמר הלקן בצרעתכד״א לשאתילספתת ל לשין שקר ממרים(תיבל מלים(אהלן במשה(כתיב יהנה מלים מצירעת כשלגיידי׳שזפמ׳דס נקי מייאב יחיל( על ראש מאב זב ימצירעלב ח(לש מקשכזת אזן מעזזיה שביקש ללזבש לביש כהלב׳ גדזלה(כתיב(יכגע יי׳ את המלך(יהי מצזרע עד מס מיתי • לגלי׳ממהרן׳ללז־ן ללעח זה גקזי זצלעת כעמן ידבק בז • זמשלח מדפים בין אתים מפיע׳ששילח מדפיס בין אכרה׳ לשרה(כתב זיכגע יי׳את פרעה לפיכך היה משה מזהיל את ישלאל זאת תהיה תלתהמצזלע המיציא שס לע מעשת במכל אחד שהיה מחזר בעיילזתהסמזכזתלצסזרי(היה מכליז(אימל מאן למיזבן סס קייס איליי עליה רבי יכאי הזה יתב זפשיש בטדקליכיה אמ׳ציה תא סלק להכא זבין לי אמ׳ליה לית את כריך לא אנתילא בדמיתך אטרח עליה סלק לגבי היציא לי ספר תהליסמכזרך הראה לי פס!ק זה עי האיש הקפ־ן חיים זגז' כציר לשיפך מרע אמר רבי ינאי אף שלמה מבריז זאימר שיעל פיי(לשרפו ש(מר מצמתכפשי שיעל מצלעתפפשז • אמר לבי יכאי כל ימי היית קירא המקרא הזה(לא הייתי מדע היכן היא פשיט עד שבא דזכל זה זהידיעכי לפיכך משה מזהיל אתישיאלזאתתהיה תייתהמצירע המזציא רע •• תק 3 ? רבי יזקכן ילבי שמעין בן לק־ש רבי מקנן אער אסיר
לילך במזרקי של מצ?רע ארבע אמית׳
לבי
שמעין בן לקיש אמר עד מאה אמה ילא פליגי מאן דאע עד ארבע בשעה שאין הדיח ייצא • ימאן דאמר עד מאה אמס בשעה שהריח ייצא: רבי אמי ירבי אשי לא היי עיילין לעביאה של מצירעין רבי שעע־ן כן לקיש כד היה קמי קד מיכהין מרגס ליה באבניא יאמר ליה פיק לאתריך לא תהלס ברייתא : תני רבי חייא בדד ישב לבד? ישב לבי אליעזר ביבי שמעין בד היה קמי חד מנהזן היה מיטמל מיניסעל שס לכתיב ביק זאתתהי' תילת המצירע המיציא שס רע • אמר רבי ליי מניני כתרה יבכביאיס יבכתיביס שא ן הקדיש במך היא קק בקיליסי של רשע • ,־ בתירס מכין על שפס
יעטה יטמא טעא יקלח: בנביאים(יהי היא מספר למלך אשר החיה יגי׳ זאת האשת יזה בכה אשד החיה אלישע לאחירי תי־עא היה קאי • רבי אזמל אפי׳היה בסיף העילס הסיטי הקדי׳ברזך היא(הביאי כדי שלא יהא אייע רשע מספר בכפלאיתי של הקדיש ברזך היא בכתבים מכין דכתי/לרשע אמר אלדיס מת לך לספל חיקי •רבי אליעזר בשם לבי מסי כן יימלא רמ״ת איברי׳יש באדם מהן רביצי׳זמהן עיעדי׳יצשזן זה נתין בין שני לחיי/אמת המיס כתפה תחתיי ימיכפל כמה כפליתביא(לאה כמה שריפי היא ש •רף אילי היה זקיף על אמתכמה יכעה לפיכך משה מזהיר אתישלאל יכז׳אל תתן את פיך זי מרים(תדבר מריס יגי': להחטיא את בשק אל תתן ישית לאחד מאיבדיך להחטיא כל אינליך : אל תאמר לפכי המלאך זה משה
דכתיב יישלח מלאך זייניאכי ממצרים • כי שגגה היא אשל כיאלכי יאשר קטאכי • למה יקציף אלדים על קילך ייקר אף יי׳בס וילך • יחבל את מעשה ידך בפיה חטא ישאר כל האיבריה לקי לכתיב יהעכן סר מעל האהל זע . אמר רבי יהישע בן ליי מילא בסלע משתיקיתא בשנים לתכן שמעין בפז אזמל כל ימי גדלתי בין החכמים ילא מצאתי לגיף טזב משתקה • אמד ל׳ יהזשע בן ליי חמש תיחתכתימתבמצילע זאת תירת פגע צרעת זאת התיר לכל נגע צלעתזאתתהיה תירתהמצייע תילתהמזציא רע ללמדן שכל האימר לשין הרע עיבר על חמשה ספרי תירה לפיכך משה מזהיר את ישראל זכי' דבל אחר אל תתן אתפיך בלשון כקי אס אמרת לך אשתך שהיא כי דה אל תחטיא את גיפך יתגע בה אל תאמר לספי המלאך שממיכה על צידת הילד שזגג היית לא היית יידע למה יקציףהאלדים עלקילך יקבל את מעשה ידיך אלי הבנים שליקק בפגעים:
תקנח אמך דבי אחא אם שמש אדם את אסתיכייל תזתזמא
* כילתה הבנים ליקק בצרעת־ כיצד שימש
ביים ראשין לכיתה הבן הכילד מהן ליקה לעשר שפים • שימש עמה ביים שפי ליקה לעשרים שכה • ביים שלישי ליקה לשלשיס שכה • כייס הרביעי ליקה לארבעים שכה: ביזם חמישי ליקה לקמשיס שכה • גייס ששי ליקה לשש ים • גייס ש ניעי ליקה לשבעים • כפגד שגעת יעי נידתה יאיכי ייצא
צדק יהי׳לך אם עשיתכן יש לך מה לישא יעה ליתן מה ליקח ימה למכיר•
קללזת מקללית את בעליהן לא יהיה לך בכיסך אבן(אבן גדילה אי קטפה לא יהיה לך בביתך איפה(איפה אס עשית כך לא יהיה לך מה לישא ימה ליתן יכל' אמר הקדיש בדיך היא אכי אמיתי לא תעשה לך איפה גדילה אז קטנה (עשיעכך חייך שאפיל( קטפה איני מספיק כיל איתי האיש •
זדכזתה לא תעשק אתי אלהי כסף יכי' אם עשית כן חייך שאפילי של ע־ן י א! של אבן איני מספיק ביד איתי האיש שתהא לי • רבי בשם רבי קמא כל קכיכא צעד גדיל היה לי למשה בדבר כך היא כבידי של אהרן אחי לקיית ריא־ אתהכגעיס אמל ליה הקדיש בדיך היא לא בתנה מהם כ״ד מתכזת מתלא אער דאכיל בהדי קיל׳שתי בהדי קילא • שא׳זי בכל על שס(כשאת המשל הזה על מלך בכל • ספחת זי מדי שהעמידה המן הרשע שהיה שף כנחש על שס על גחיכך תלך • בהלתזז יין שהיתה מבהלת בגזריתה יאזע׳
להס לישראל כתם על קרן השיר שא ין לכס חלק באלהי ישראל • נגע צרעתיי מלכיתהד שהקדיש בדיך היא מלקה איתה בצרעת עדיע נסחף אמלך •לפי שבעילם הזה הפק ליאה אתהכגעיס אבל לע״ה אמל הקדיש ברזך הזא אני מטהי אתכם הה״ד(ירקת עליכ׳מיס טהיריסזע':
ימחיעא תקנו אדם כי יהיה בעיר בשרי למה איני אזמר דבר אל
בכי ישראל כמי שכתב בכל הפסיקים זה!
שאמר הכתיכ מה אקיב לא קכה אל • אכל כקלככית כתיב אדס כי יקריב מכס יהי שאמר הכתיב אייסיכירא היא זה אדם .ששילט ככל מה שברא הקדיש כריך היא כעילמי שנאמר כי תמש־להז כמעשה ידיך כל שתה תחת רגליי • ממני משפטי ישאתי יצא שכשעה שהיא חיטא מכיא עליי ייסירין מגישי למה שאין עדיתי כמד׳כשר ידסמלתכשר ידם כששילח עליי עכדי מביא אדם אחל ימכהי אבל הקדים כליך היא איני כן אלא מגיפי של אדם דידה איתי ימבהי שנאמר ממני משפטי(שאתי יצא זה שאמ הכתיב כי לא אל חס־ן ישע אתה ללמדך שאין הקדיש כליך היא קס־ן לחייב בליה על אחת כתה;במה קפ־ן לצדק ברייתי• ^ לא יגידך רע אין שסי של הקדיש כריך היא כזכר על הרע אלא על הטיבה שכשעה שכלאה הקדיש בחך היא אתהא:ל(אתהקישךןקדאלהסשסיתהזכיר שמי על האיר ילא הזכיר שעז על התישך שנאמר(יקרא אלהיס לאיר יזם ילחישך קרא לילהי ק אתה מלצא כשברא אדם יחיה הזכיר שמי עליהם שנאמר ייבק* איתסאלהיס זכשקללה לא הזכיר שמי שנאמר ילאדס אמד יאל האשה אמד • י״אתעל הנחש הזכיר בשעתקללת* כך שני חכמים על ג׳דברים היכיל הקדיש בדיך היא שמי אף על פי שהן צלעה על המסי׳זה הנחש שהסית את האשה יאמר כי יזרע אצהיס יגי׳• יעל העיברעל דבלי חכמים שכאער כה אמר יי׳אריד האיש אשר לא ישמע זכי' יעל העזשה פטדיכי בשל ידם שנאת'יכה אמר יי׳אדזד האיש אשר יבטח באדם ישם בשר יגי'• יכן אתה מיצא כנח שביק־ את בכיי א:זר גייך ה אלדי שש יפת אלדים ליפת • אבל כשקלל את כנען ליאמד אחר כנען • יכן אתה מיצא באלישע שעמל יקילל את הארמים יאמר הכה אתהגיי הזה בשנזריס ילא הזכיר את השם • (כשחיל התפלל עליהן שיפקח• עיניהן אמד היפקת עניך • אפילי ישראל חלק להם כבידילא הזביים לרעה כשבא לקרבכיתאמר לעשה אדם כי יקריב מבס י אבל כשבא להזהיר על הנגעי׳אמר אדם כי יהיה בעיר בשרי •קשה לפני הקדיש כריך הוא לפשיט ידו באדם הזה אלא מתלה איתי ומלקה גית שנאמד גנתתי נגע ציעת ככיתאדן אתיזתכס •חיל בי יפה זאס לאן מלקה בבגדי שנאמר(הנגד כי יהיה בי נגע צרעת• חזר בז יפה יאס לאן גא־ן בגיפי שכא׳אדם כי יהיה בעיר בשרי •לעילם הנא הקדיש בחך היא יישב בדין על מלכזתהרביעית היא אזמל לה למה הייתה משעבלת בכני היא א •מרת אתה עשיתשעסלתאיתס בידיני הקלי'בדיך היא אימ׳לה לא שעת עליהם רחמים על זקן הכנלתעילך חיץ שאני יישב תליך במשפט זמחייבך אני פידע סן השי שלד יאתר בך אני פירע ממך שנאמר יפקיד י?
על צבא המדים במי־זס יעל מלכי האלמה באדמה אבל ישראל אני אקדש איתגז ימשהיין יניאלן שנאמד יקראן להס עם הקדש באילי יי׳אמל שלמה
כלך יפה לעיתי ימים אין בך:
פרשת מצורע
תהיה תירתל שש הכה שנא יי׳סכע תזעבתכפשי ר׳מאיר י י| ־ <לנהן • לני האיל אמי שש ישבע היי שלש עשרה ל ירבנן
ק