קץ
*מור
היה ליה למילף שכן אלם חיטא בנשמת פיגיל • מכשיר ממכש׳׳'עדיף ליה. ׳.
רב פפא אמי משה קיכא היה יתיב ^חכה לייה (אי^־ ליה רקעכא קינא /׳ .
את המקלל מהחכה לדה יייציאי אתהמקלל אל מחין למחכה חין למחכה
ישראל • האי מבעי ליה לעשייה עשייה בהדיא כתיכא 1 בכי ישראל עשי• * ".
אלא מעתה יידגמי איתן מאי עביד ליה ההיא מיבעי ליה לכדלעיא(ירגמו
איתי אימי בלא בסימן •אבן שאס מת באבן א׳ינא יאיכטריך למיכתב אבן
(אינטדיך למיכתב אבכיס דאי כתב רחמכ׳אבן לא היכא דלא ממבקדא
לא כי תי אחליכי יכיקטליה כתב רחמנא אבכיס(אי כתב לקמכא אבכיס
היה אמיכא מעיקרא בייתי מיתי כתב רהעכא אכן • יהא האי מכא כאמר
קאמר אלי לא כאמי קיא הייתי איחר נ* יהשתא דכאמל קרא ג״ש לא
כליך • "היצא את המקלל אל מקין למחכה מלמד שב״ד מבפכיס (בית מ׳יתכהכיס
סקילה מבחין • יסמכי הש?עעין אלי קעדיס •כל השימעין אלי הדייכין •
ידיהם כל יחיד(יחיד את ידיהם על לאשי סמכי את ידיהם עליי אמרי לן
דמך על ראשך שאתה גלמתה לך: <יגמ< איתי ילא כסימי • העדה ןכי
בל העדה ייגמין מה תלמיד ליין' העדה במעמד כל העדה. יכיל ה(לא'
שעה הימה מלמוד לימר יאל בכי ישראל מדבי לאמי יהי מנהג לדירות
*האיש נסקל ערים(אין הא&ק כסקל׳עחמה לאמל קדא ירגמי אןק_ן מיטה פ היה
אימי אילימא אימי ולא אומה יהכמיב יהינאמאמהאיש ההיא אי האשה
ההיא אלא אימי בלא כסות? הא אותה בכסיתק:* *תכי דבק האיש מכס ץ כמיב בי־יד
אימי פ<.ן אחד מלפכיי יהאשה סכי פדקי׳בין מלפניה בין מלאחריה מפני מלכו
שכילה עליה לברי דני יהודה• ( קגמ י ס א מל < ס ה א ים כש לןל עמס ,אץ סנהדרין פל
האשה נסקלת עדימה מי׳ש דלבכן א מ ׳ןל גמן א,^ מ א י א,^, א, 1 ימ א ^ בגמד הדין
ילא אימה יהלמיב יהינאמהאיש ההיא אי אמהאשה ההיא אלא חיתיבנא
כסיתי הא אותה(דבי יהידה אימי אימה בלא כסנתה לא שכא איש ילא
,שכא אשה • למימרא דרבנן קיישי להירהירא ידני
יהידה לא קייש יהא איפכ שמעילהילתכן הכהן איקזבבגדיה אם כקרמו
גקיעי(אס כסדמי כפימי עד שמגלה את לבה יסיתר את שעדה ר׳יהזד' ,
אימ׳אסקיהלבהכאהלאקיהמגלהנאסהיקשערכאהלאהיק סימלס . •
התס טעמא מאי שמא מנא מבית דין זכאה יימנדי בה פרקי כהיכה הכא
הא עקטלה(כי תימיאתי לאיגרייי באקרכייתא געירי אין ינר הרע שילש
אלא במי שעיניי ייאית• דרבנן אדלבכן לא קשיא אמר קרא(פיסל( כל
הנשים הכא אין לך ייסיר גד(ל מזה יכי תימא ליעבד בה מלתי אמר קרא
(אהבת ברעך כמין בליל לי מימה יפה• 0 עני רבנן איש מה תלמוד ל ,
לימד איש איש לרבימהמיס שמיזהיין ע ל בדכד ' הסס בישד ^ י , * , * כקיגי 1 ארבע פי
אלא בסייף שכל מימה האמ?לה לבכי כת איכה אלא בסייף • יהא מהבא **
כפקא מהמס בפקא "׳זי בלכת השם אחד רבי יצחק כפחא לא ננלכה אלא
לרביתאת קככזיין(אליבא דד״מ דתגיא איש איש כי יקלל אלהיי מה ת״ל
והלא כבר נאמד(ניקב יי׳מזמיזממלסי שנאה' יכיקב שס "יכיל לא יהא
קייב אלא על&סהמיוקד בלבד מכין ללבימאתהכינדין מלמידלימר
איש איש כי יקלל אלהיי מ״מ דברי ד׳ע • זחכמיס אימריס על שס קעיזקד
במיתה זעל הככייין באזהרה • נפליגי דרבי מיישא דאחר ק כק שברך את
הפס בככזי פטיר • לדככן קייב מאי טעמא אמר קרא כגר כאזרח גר
(אזרת הזא דבעיכן בכקבז שם אבל גגי׳אפיל? כבמי•(רבי מאיד האי כגל |
כאירחמאיעביד ליה מיגעי ליק כגר כאזלק הזא דבסקילה אבל מיס י'•
בסייף סד״א היאיל יאימלני אימדבז קמ״ל■ זיבי יצחק כפחא אליבא דרבנן
האי כגר כאזרח מאי עביד ליה כגר כאזרח קזדנעיבן שס בשם אבל נד'
לא בעינן שם בשם •איש איש למהלידנדהתיד׳כלשזןבכיאדס• אמרה
אחא בר יעק איכן ח" עד שיברך שס בן דיאימז׳לאפיקי שס ק שמי׳דלא
ע־מדין מכלן דאמר קרא זאקזד בא אלין זגי׳ייקס מעל הכסא(קלא דברי׳
ק״י ימה עגלון שהז׳מי ולא ילע אלא בכיניי עמד ישלושס המפזרש ע״אכו
ק<לעין מכלן דכתיב ויבא אליקיס זשבכא הפזפר אל תזקיהי קריעי בגדי'
(לא מאקקמכלן אמיא קריעה מאלישע שנאמר (יחזק בבגדיי זיקרעס
לשכי׳קרעיס ממשמע שנאמ׳דקדעס לשכיס איני יידע שהן קרעים מלמד
שהן קרזעיס יהילכיס לעילם • תכז רבכן אחד השזמע זאקד השיעע עשי
שימע חייב לקמע(העלים איכס חייבים לקרוע שכבר קרעי בשעה 9
ששסע(: לעתיב ויהי כשעזע המלך אתדברי רב שקה(יקרא את בגדיו
המלך קרע יה© לא קרעו • אערדב יקזדה אער שמואל השומע אזכרה
מפי מי איכי חייג לקרוע • יא״ת רב שקה ישרי מזמר היה (אמר רב יהודה
אמד שמזאל אין קגרעין אלא על שם המייחד כלבד לאפיקי כינוי דלא .
זפליגא דרבי קייא במלדהי דאנן? ר קייא השימעאזכרה בזמן הזה איפו
קיי 3
תיא
יייגזד
!;ד•
*פר
יסיו
שלא היה בהן פרין עליה • לא שיפי את שמס ראיצן ישציעין כקתין יראיבן (שמעין סלקין • על ידי שלא שיני אתלשיכס כי פי המדבר אליכ ס בלשון קידש: יעל ידי שלא אמדי לשין הרע שנאחר דבל כא באזכי העס • אתה מוצא שקיק הדבר מיפקד אנלס בל שכי 9 עשר קדש ילא כמנא אחד מהן שגילה את הסיד ילא כמנא אחד מהן שהלשין על קביל( • יעל ידי שלא היה בקן פרין עריה תדע לך שהיא כן אתת היתה יפירסמה הכתיב ישם אמי שלימיתבמדברי למטה דן: שלימימלבי ליי אמר דהיה פטפטה שלם עלך של© עליכין: בת לבלי דבי יצחק אמר שהביאה דבל על בכה :
;:,ש י צ למטה דן גנאי לי גנאי לאמי נכאי למשפחתי גכאי לשבט: שיצא ממכי:* ייצא בן אשה ישראלית רבי מסי אי המצריים היי טמאים ימטמאיס אמרי בירייה בן בכי של דן כפא אשק משבטי שלומית בתדבלי למטה דן יבאיתי קלילה באי עליי מגשי פרעה יהימהז ינאי על אשתי יהלת(הילד הילך אחי הזיע אס עתיק מתיק יאס מר מד יהתקיל מקיף ימגדף שכאמר (יקב ק האשה • מאין יצא מביתליכי של משה שבא ליטע אקלי בתיך מחכה דן אמדי לי מה טיבך שאת כיטע אהלך בתיך בני דן אמר להן 1 > מבכימדן אכבי אמרי לי הכתיב איש על דגלי באיתי׳לבית אניתס כככס לבי דיכי£ל משה דכא חייב געמד יגילף• יהי׳בן איש מנדי א״עפ שלא קיו ממזרין נאיתה שעה היא היק ממזל • במיך בכי ישראל מלמד שנתגייר:
ויכני במקנה על עיסקי קמקכק בן הישראלית זאיש הישראלי זה שככגדי; תרנח ןוק 3 בן האשה הישראלית את השם זה שס קמיזקד י ששמע מהר סיכי • זיקלל איני אזמל(יברך
כמה שנאמר בדך כבית אלדי©(מלך אלא ייקלל מלמד שאין הירגין בכיניי ק מגדף איכן חייב עד שיפרש את השס אמר לבי יקישע בן קלחה בכל מס
דני! איו מנד-׳נ־י־יי־־־יוס-^-׳סיגג־-י הד ' 1 " סי׳יופייגיעעיי היי הייגין בכימי אלא מוציאי אמכל אד לקין ימשיילין . 1 _
״ * . /! ״ < 78 ^ 0 (?(ל!
את הגדיל שבהן ואיי* " ^ 5 ןןי הה שיןעת בפיד,ש לשס של ארבעה ,אומד זהדייכין עימדי} על יגלי״ז י ? ןיע, ז ו ^ אימיית
והשני אומד אף אני כמזהז(שלישי אימ׳אף אני כמוהו מכא עד שיברך פס נש© מכא הכי מילי אמר שמיאל לאמי קרא יכיקב שס בכיקבי שם • ממאי דהאי יכיקב לישכא דבריכי קיא דכמיב מה אקב לא לא קבה אל ־ יאזהדמיה מהבא אלדיס לא מקלל :אימא חיברז כמי קיא לכת*
וי קב קיר בדלתי יאזקימיה מהבא ישברתס את מצבימס לא מעשי כן ליי' אלהיבם • בעינא שם בשס יליכא (אימא דמכק שני שמי׳אקדדי וברז ליה הקיא ניקב ויזוזר יכיקב היא • יאימא דחייק שס אפימא דסכיב יביז הקו'
תירפא דסכיכא היא דברז • יאימ׳פדישי נעי היא כדכתי׳ייקח משה(אהרן אמהאנשיס אשר כקכי בשמזמיאזהלמיה מהכא את יי׳אלהיך מירא חדא לבעיכן שס בשם יליכא זעיד הייא ליה אזהרת עמה ילא שמה אזהרה • ואיבעי'אימא אח קרא ייקב ייקלל למימדכזקב קללה הזא ידילמא דעצד מלייהי:לא סלקא דעתך לכתיב היצ׳אתהמקלל ולא כמי הפיקב(המקלל *י• שמע מיכ׳חדא היא-אין העדים צריכין לקריע שכבר קרעי בשעה ששממו• ויכייאו *אימי אל משה ולא הביאו יזקישש עמי ששניהם היי בפר׳אקד ושם אמי שלימי׳במדברי למטה דן גנאי לי גנאי לאביו גנאי לשבטי גנאי למשפסמי שזה יצא ממכו • כנגדי אימי(את? אהליאב כן אקיסמך למטה דן שבק לאביז שבק למספקתי שבח לשבט שזה יצא ממני • (יניחו אימו במשמר ילא הכיתי מקושש עמי ששניהם היו בפרק אחד • לפרש להס על עי יי׳ילקלן היא אימל כי לא פירש מה יעשה לי יידעין להלן שחייב מיתה ^ שנאמד מקלליה מימייממאבל אין יידעין באיזה מימה ימית יכאן היא א(מל לפחש להס על פי יי׳אין מדעין א© קייב מימה אס לאו • ר*אייה עלשממגדף ליכמיב אלא שנתחייב מקלל ישמרה על ידי ללמדך שמנלגלין ימבה על ידי קייב יזכימעל ידי זכאי: הוצא *את המקלל בית הסקילה הימה קיץ לשלש מחנית• מנא הכי מילי למ״ל היצא אמקמקלל אל מחיץ למקצה קק לשלש מקכימאו איכן אלא חיץ למחכה אחת נאמר כאן אל מקק למחכה יכאמד בפריס ככשרכיס ר מקק למחכה מה לקלן קוץ לג׳מקכיתאף כאן חיץ לשלש מחנית• (המס מכלן לת ר יהיציא את עפר אל מקיץ למחכה קיץ לשלש מחנית • אי איני אלא חיץ למקנה
אחת כשהיא איעד אל מחיץ למחכה בהר העדה שאין תלמיד לימד שהדי כבר נאמד ישדף אימו כאשר שרף אמהפל הלאפין לימן לי מחנה שכייה• וכשהוא אימי אל מחק למחנה בלשן שאין תלמיד לימי שהרי בבר כאמל על שפך הדשן ישיף לימן מקנה שלישית• ילילף משזקטי חיץ מה להלן
קיץ למקנה אחת אף כאן קק למחכה אחת• מסמבלא מפייס היה ליס למילף שכן היציא אל מחיץ לעקפה ממיל ןעכפל • אדלבה משיקטי קיץ
*