׳יי.)
בהי קצא
אס תשמרי איתס יאס לאי אכי עתיד ליפיע מהם ביל המלכמ׳יפשתקרב לארץ כיין שיצאה שביעיתאף על פי שפילמיט שמיטה מיתי אתהלעשית
שכתהגאילהאכיגיאלאתכסשכאמרכימסנקסבלמישכתגאיליבאה מלאכה כניפי של אילן אכל פחתיהאסירין עד חמשה עשר בשבט.- ז
'עהעניןשמיטהלעכיןקרסיכייקלאכלהמצי׳ כאמח בקל סיני אלא מת והיתח שבת הארץ לכס לאיכלק לכס דןתיאללאןכלהמה&כ,^ מיכלפי־רי
שמיטה כאמח כלליתיה ידקחקיה מהר סיכיאף כילן כאמרי כלליתיק םהנאתייבע(חשיהאףכלשהנאתו<בע(חש 5 הינאיעצי׳ שהכ א ע ,א מר לילב הצוייג
!?כים
בעילי • כדתכיא עלי קכיס יעלי גפכיס שגבבן הדבק על פכי השד' ליןטן לאכילה יש בסן משים קחשתשביעיתלקטן לעני" אין בהן משים קדזשת שביעית יעצים כעי אן> על גב דקכאתן יביעירן שיה סתם עצים להסיןס עימדין • יעצים דהסקהתכאי היא לתניא אין מיסרקסילית שביעית לא למשדא ילא לכביס ל'י ים י א(מ עיסלין מאי טעק׳לת״ק אמ׳קרא לכס לאיכלה לאיכלה ללא למישרה ילכניסה: ילבי ייפוי אימל מיכרין פילית םביעיתלמישלק(לכבישה דכתיב לכס לכלצרכיכס • (תנא קמא כעי הא כתיב לכס קהי׳לכס דימיא דלאיכלה מי שהכאתי יביעילי שיה יצא עישליז לכביש? שהכאתי ימעיח א*כי שיה(ל ייסי כמי הכתיילאנלה ההי' מיבעי ליה לאכלס ללא למליגמא • ימה לאיתלימתאת הכביסה ללהלציא את ©יח׳לרפיא' קמליגמא מלבה אכי אתהכביסה ששי' בכל אדם ימיציא אכי אתהעליגע' שאיכה שיה בכל אדם מאן תכא להא לתכן לבכן לאבלה(לא למליגמ׳ילא *לזיליף לאיכלה(לא לעשית אפיקטזיזן*כעאן כלבי מסי דאי כדבכן איב' פי לפיל בעיעישלהזכביסה• ד נא למי תכן ממין הצבעים ספיחי שטיס יקיצה מיפה טיפת ים להם שביעיתילמדיהן שביעית יש ל לס מעיר ילדהיהס בעיראלמא פי׳רפיא עצים יש נהם קדישהילעיכקי עלי קכיס יעלי נפנים יכי׳כדלעיל: להקיא ביי׳ק
מ*אימתי אין קיצנין אתקאילכי' בשביעיתביתשמאי אימלים כל האילנית פ׳קגיזל עצי' עשייניאי-ניתהיללאימליהקליבקמשישרשי יהגפכיסמשיגעייהזיתים בלכית פיק משיכניישאר כל האילמתמשייניאי • *רמי ליה דמי בד חמא לרב חשדא כיצד מכרכי ן תכן שזמל ספקים מטלין שכין מתחמת הלשכה יימינהי לאיכלק ילא ענקית פרק לשריפה א״ל רחמנא אמלל דיחתיכס יאתאתית תינטל • אמלליהעי כלקקרנכית קאעיכאתיבטלליתימדאישתקד• בעינן כרמל יליכא • יליתימכדעל דאישתקד אמל קרא כדמל תקריב בעינן כלתל בשעתהקלבק יליכא • *אמר רבקסדא בקממשביעיתאין פידין בה אתהידאי אבל פידין בת את בביייתערק הספק בהמתשביעיתפטילה מן הבכילה לאכלה אמי להמכא(לא ף יאשזן לשריפה יחייבתבעתכיתדלאיכלה קדיכא ביה • מתיבי קאיכל מעיסת שביעית עד שלא הילמהקלתה חייב מיתה(אמאיכיין דאילי מיטמא בת שליפה היא לאבלה אמ׳רחמכא ילא לשחפ׳שאכיהתסדכתיב לממתיכס תניא כעי הכי מכין לאיכל מעיסת שביעיתעד שלא הילעה הקלבשחייב מיתה תלמיד לימד לדיחתיכס • וליגמיר מינה התס עיקר לאכילה הכא עיקר לש ליפה י
תרגט והיתה שכת האיץ לכס לאוכלה מן השיבתבאק תייתכיוני• אתהאיכליאיאתהאיכלמןהמשיעד *
מכאן אמרי שדה שכיטייבה בית שמאי איעדים אין איבלין עשירית שלה יב״ק אימרים איבלין ב״ש אימלים אין איכלין מפיייתשביעיתבטיבה ובייי אימלי'בטיבה(שלא בטיבה ל יהידה אימד קיליף הדברים יה מקילי לש ימחימדי לה • לכם ילא לאחדים • לאיכלה ילא להביא מענה מכחיתילא להביא מעכה כסכיס • לך(לעבדך ילאמתך מה תלמיד ליער לפי שהיא א!מל(השביעית תשעטכה יכטשתה יאכל( אבי יפי עמך יכיל אין לי פיחת שביעיתמיתלין אלא לעניים בלבד כשהיא אימ׳לך ילעגדך(לאמתך הלי בעל עבדים יבעל שפחיתאמזליס אס כן למה כאמל יאכלי אבייכי עמך עניים איכלין אחל הביעיר אבל לא עשירים דברי ר׳יהידה • ל ייסי אימי אחד עניים יאחד עשירים איבלין אקל הביעיל ■ דבר אקר ואכלו אביוני עמך הדאיי לאדם לאדם• הראיי לבקעה לבהמה אס כן למה נאמר לך לעבדך(לאמתך פיחת אדם לאדם פיליתבהמה לבהמה • לשכירך יין
המיס ילתישג מן המים הגלים עמך להביא אתהאבסכיא : ובבהמתך כל שיש לי ביעיל ים לי שביעית• יים שיש לי שביעית
הגו ד
!ח?[!*
$1 יז
ידקחקיתן מסיני • כי תביאי יכיל משבאי לעבר הירדן תלמיד אל הארץ 11 אלץ המייחד • יכיל אפיי באי לענמק ימיאב תלמיד לימי אשל אני ניתן לכס:לא לעמק ימיאב ל מכין אתה אזמל כבשי ולא חלקי חלקי למשפחית (לא חלקי לכתי אבית תלקי לבתיאמתיאין כל אחד יאחד מכיר את שלו יכיל יקיא קייבין בשמיטה תלמיד ליעל שדך עד שיהא כלאחד יאחד ייכיר את שדהו • כלייך עד שיהא כל אחד יאחד מביר את כדמי כמנאת אימי כיין שעבדי אתקילדן כתקייבי בקלה(בערלה יבקדש הניע ששה ,עשי בכיסן כתחייבי בעיעל-עיד קמשי׳יי׳כתקייבי בשתי הלקט לארבעה עשר שכה כתחייבי בעעשליתהתחילי סיכק לשמיטה לעשרים יאחד שכה עשי שמיעה לששים יאדבע עשי יובל • (שבתה האדן יכיל מלחפוד בירית שיחין ימעליתימלתקן אתהמקיאית תלמיד לימד שדך לא תילע יכדמך לא תזמיר • אין לי אלא זרע יהזמירלעדיל לחריש לככש לכיסיח מכין
תלמיד לימ שלך לא תילע ינלמך לא תימיי כל מלאכה שבשדך יכלמלאב'
שבכרמך מכין שאין מזכלין יאין מפרקין(אין מקבקין ואץ ייעשכין באילן תיל שדך לא ימ׳כלמך לא ימ׳כל מצאב׳שבשדך יכל מלאכה שבכלמך אין תקרסמין(איןמקרמין(איןמזהמין(איןמזדריןיאיןמססגין באילן <ל שדן לא כרמך לא כל מלאכה שבשק־ יכל מלאכה שבכדמך • אי שדך לא כרמך לא יכיל לא יקשקש תקתהזתיס ילא ימלא כקעיס תחת הזיתי' ילא יעשה עיגיית בין אילן לחביח תלמיד לימי לא תילע(לא תימלל י ה!לע והומילה בכלל היי למה יצאז להקיש אליהם מה זיע (זמיר מייחדין שהן עמדה בארץ ובאילן אף אין לי אלא דבי שהיא עמדה בארץ ובאילן י שכיס תזיע שדך ישש פכים תימור כדמך מה תלמיד ליעל שיכיל אףפנתקייבל תעלה למניין שכתשמע תלמיד לימר שש שכיס תזרע שדך ישש שכיס תזמיל כרמך שכתזרעיס עילה למכין שכי שבזע זאין שכת ) 1 * תייבל עילה מכי ן שני שמע • מכין לאורן ילחקן לסיגין ילשיעשמין
$ שהשרישו לפכי ראש השכה כזכסן אתק בשביעית תלמיד לימד(אספתאת
! תני א תה בשביעית • יכיל אף על פי •שלא השריש תלמי׳לימ׳שש שכיס ת;רע
|| ואססתששה זרעים יששק אסיפין • לבי כתן בן ייסף אימר מכין לתמאה
ץ בהביאה שליש לפניל׳ה כיכס׳אתה בשביעיתת״ל יאספתאתתכיאתה אף משהביאה שלים • (מכין לשלשי׳מס לפכי לה הרי קן בכלל שכה ילל יבשנק י השניעיתשבתשבתלן יהיה לארץ מכאן אמח בכי׳שיח שביעי׳שלהן שכייה שהן עישיתלג׳שכי׳-ל׳יהיד׳אימד הפרסאלשניעיתשלהן למיצאי שביעי'
שקן עישיתלשתי שכיס אמדי לי לא אמח אלא בכי׳שזח • שבתליי׳כשס שפ , גשבתבראשיתשבת קיא ליי׳כך כאמר בשביעי תשבת ליי'־ שלך לא תזרע *;י ירק (כלמך לא תזמיר כל מלאכה שבשדך יכל מלאכה שבכרמך• באקר עק בתשרי ד״הלשמיטין מכלן לכתיב יבשכ׳השביעית שבת שבתין יהיה לארץ יגמי שכה שכה מתשרי דכתיב מראשית השנה <> ילגמר מכיסן דכתי׳ראשין היא לכס לחדשי השנה דכין שכה שאין עמה קדשים משפה שאין עמס י קדשים יאין דכין שכת שאין עמה קדשים משכה שיש עמה חדשי© ■־
1 ' תכן התם משקין ביתהשלחקבמיעד(בשביעיתבשלמ׳מיעדמשי׳טירקא
' היא משים פסידא שח רבנן אלא שביעיתקרישה יזריע'בשביעיתמי שרי אמר לבא אמת אסלק תירה תילדיתלא אסלה לכתיב יגשכה השביעית שבתשבתין יהיה לארץ יגי׳יכתיב את ססיק קצירך ימ׳מכדי זמירה בכלל ,י ודעה יזריעה יבצילה בכלל קצירה למאי קילכתאכתביכהי רחמנא ף
למימרא דאהכי תילדיתהיא למחייב הא אאקריב'לא מחייב(לא יהתכיא שלך לא תילע אין לי אלא ידיעה יזיעיל מכין ליבית המכבש זכי' מדרבנן (קרא אסמכתא בעלמא • יקישקיש בשביעית מי שדי זהתכיא זהשביעית
תשמטנה זכטשתה תשמטנה מלקשקש יכטשתק מלסקלתרי קשקושי הזו (אקליביעזד. עיקר הניף שיטה יעיקל קלכדכה לכתיב(לבהמתך היחש ינקם ־ ־ י' (לחיה אשל בארצך תהיה בל תמאתה לאכיל כל זמן שהחיה איכלת מן כמין סלקא
השדה אתה מאכיל לבהמתך מן המתכלה לחיק שבשדה כלה לבהמתן יעליי יקבי פבביתיהני לאכלי במקיס שנהגי • תכן התס שלש ארצית הן והסקאזי״לי"
לביעיר יהידה יעבד הירדן יהגליל שלש אלצי׳בכל אקתיאחת(למה שלש בלעו 0 יהי איכלין כל אחתיאחתעד שיבלה האחחכה שבה • מנא הכי מילי ^מ קר׳ילבהמתך ולחיה אשל בארצך כל זמן שחיה איכלתמן השד׳ האכל לבהמתך מן הניתיכי' <גמידי לאין חיה שגיהילה גדילה על פיחת
שבגליל
אבריייאילפיסתימיפילישרי• אק ספיחקצירךלאתקנירמכאן סמכי חכמים לספיחים שקן אסילין. (אתעיכבי נזיריך לא תבציר את '"יי^ השמיד אי אתה מצד אנל אתה ביצי אתקמזפקר: לאתבצידכדרך
:לב , המצלים מכאן אתה אימל תאיכה של שביעית אין קיצצין איתה במקצת מיס אבל קיצץ קיא בקרב אין דורבן עכביס בגתאנל דירך היא בעריבה. אין ■•;נל ענשין זתים בביתהבד יבקיטבי אבל כיתת קיא ימכביס לברירה : רבי !יי שמעין אימד אף טיקן קיא בבית הבד ומכניס לנדידה • שבת שבתין יקים ;לו'
! ויי