הצא
סכר כעושה עניה • לא תקשום בתיה לעיל בפסוק כי יגבא בביס רעיך "קצי רבנן דיש מה דיש מיוחד שגידולו קרקע פועל אוכל ב י אף כל יצא יי הסובל והמגבן והעסק הואיל *אץ גידולי קרקע חץ פועל איבל גו • י!
האי מכרס כפקא סד״א הואיל וכעב קמה הכי כמי דבר שאץ גידול( מן הארץ קעי׳ל • עני אי דך דיש עק דיש מיוסד שנגמרה מלאכת? פועל א כל בו אף כל יצא המנכש כננליס וגשזמץ הואיל ולא כנערה מלאכתן אץ פיעל א 1 כל בהן ־ האי מיאל כליך לא תקן כסקא לא צריכא אע״ג דקס משלף קטיני מביצי אלימי • תניא אילך לישתה דים מיוסד שלא נגמרה מלאכתן למעשר(לקלה פועל אוכל בו אף כל <כי*יצא הבנדל נעמדים זבגחגדו׳אץ פועל אוכל כי והתכי׳הבידל בעמדי פועל אוכל בי כי תניא ההיא כתיחלכי • היה עיש־ בידיו אכל לא בעליי כרגליו אבל לא בידי? כתיב לעיל• *הפועלים לא יאכלו מנדונחעהקדש וכן פרה לא תאכל ?
מברשיכי הקדש מאי טעמא אמ ׳ קרא לא תחסום שור בדישו דיש שלך ולא ? ליש של הקלש •* *מכין לי במ׳הכפלס לפני מיכה שחין שאץ סזסמץ איתה י שכא לא תחסום יסמיך ליה כי ישכו אסים יחדיו: *כי ישבו אחים יחדין נ ׳ שהיתה להם ישיכהאחתבע לס פרש לאשת אחיי שלא היה בע לעו כיצד ?
סכי אחין ימת אח׳מהן ומלל לו אק נ יב׳השפי אתאשתאסיו ומס הראשון יי יוצאה משוס אשתאחיו שלא היה בעולמו יחלי,׳ המייקדץ ככסלה פיט 9 לאחין מן האס • יכא אליי אסיז מן האב ילפיכן אחוס אחזה מבכי יעקב ה מה להלן מן האב ולא מן האם אף כאן מן האב ולא מן האם ולילף אסים אתים מלוט משתידא מבכי יעקב הוס לי למילף משזם דעפכי דסוה ליה למיכתב שכיס עשי עבדיך אכחכז בכי אביה; וכתב אסים שמע מיכה ף למפכויי • (איצטרך למיכתג אחים ואיצטריך לעיכתב יחדיז דאי כתב דסמכא אחי׳ היה אמיכ׳לילף אחזה מלוט וכי ידע' לא מוסכי לאיי אפכויי מפני עדהזה ליה לעיכתב רעים וכתב אחים לאפכויי כתב רחמכא יקדיז וא• כתב יחדיו היה אמיכא עד דעייסדי באבא ובאיעא הא עהיכא תיתי יביס בכסלה תלייה רסעכא וכסלה מן האב ולא מן האס איצטריך סד״א הואיל וחידוש הוא דקאמישתריא עמה גביה אימא עדדעיקדיה באבא י ' (באימא כתב דקמכא אקים • "יבם קטן שבא על יבמה קטנה זנדלו זה עם זה קרי כאן להקים לאחיי שם בישראל והאי לא; בר הכי הוא א ער * אניי אעל קרא יבמה יבא עליה • והאמ*רב יהודה אקר רב כל יבמה שאין 5 אכי קורא בה בשעתכפילה יבמה יכא עליה הרי היא כאשתאס שיש לה בכיס ואסורה אמר קיא כיישבו אחים יחדיו ואפילו בן יום אחד *'תינוק גן יזם אחד זיקק ליבום דכתיב כי ישבו אקים יתליושהיה להם ישיבה י אחת בעולס יפוטר מן היכוס כן אין לי אמד רחמנא והא אית ליה: 7
*שלשה אחין כשיאין שלש כשי׳נכרמ׳והתאחד מהן ועשה בה השני מאעד (עת הרי אלו חולצותילא מתיכסותשכאער ומתאחד מהם יבמה יבא י י
עליה שעליה זיקת יכם אחד ילא זיקת שכי יבמץ • *מי שיש לו בן מכל מקזסלאיתויי עמול וזקק את אשת אתיו ליגיס• פשטא אחיי הוא מיא מ ' לתימא לילף אחיה אחיה מנכי יעקכ מה להלן כשיים ולא פשולין הכא כי| כעי כשדין ולא ססילין קע״ל ־(אימיהכי כמי מדלעכין מיסטר סטי מזקק כמי זקיק • ואחיו היא לכל דבר ליורש! ולטמא לז פשיט׳אחיי הזא סד״א הואיל יכעב רחמכא כי אס לשארז יאמ׳ער שארו זי אשתי וכתיב לא יטמא בעל בעממים בעל שמטמא(יש בעל שאיה: מטמא הא כיצד מטמא הוא לאשתי כשרה יאיכל מטמא לאשתי פס(לה הכא כמי מטמא היא לאח כשי ואיכן מטמא לאס כסיל קמ*ל • (אימא הכי כמי העם לאפיקה קימא הבא אתיז הוא חיץ מן הנולד מן השפחה ימן הככדי׳מאי טעמא לכתיב האשס (ילדיה וגו'• לנכרית כתיב כי ישיר בכך מי ש ש לו בן ת׳מ לאיידייממעזד פיטר מן היכוס דאסד קרא ובן אץ ל( וחייב על הכאתי (על קללתו קרי כאן וכשיא בעמך בעישה מעשה עמך כשעש" תשיבה • (האי בר תשיבה הוא זהתכי׳מעוות לא ינהל לתקץ זה הבא על העיוש(הוליד ממכה ממזל השתא מיהא עוש׳מעש׳עמך היא איתמר החיל־ןליכמיד זנמצ תעיבית (הפילה לבי יוקכן אמ׳אין צדכה חל*צה מן האחיןזלל אמ׳צריבה חליצה יגמ •זן קאחין •במאי קעפלגי א׳כעי׳אימא שברא אינעיתאימא קיא איבעית החי אימא סכרא ר יוחנן סבי אס יבא אליהו דאמ׳דהאי מ־עבד׳אפילי אסלא ליה מי לאו כת חליצה וייבום היא השתא כתי תיגלי מילתא למפרע(י׳׳ל סגל תיגלי מילת׳למפרע׳לא אמריקאיצעיתאימ' קרא ר יוחכן סבר יק אי! ל; אמר רחמנא והא ליתליה וריש לקיש סבר בן א ן לו עיין עליו • י 3 ,
ניתשמאימתיריןאתהצד<תלאחץזביתהלל איסלץ מאיטעמאדפית שמאי אמי קיא לא תהיה א שת המק" המזכה לאיש!יתיכה מכלל דאיבא
יבי״ניי*
אמר ר ג ששת משים דבי אלעזר גו עיריה מכין לרציעה שהיא של עגל דכתיב לא תחסום שוד יסמיך ליס איכעיס יכפו ושני רצועיתעולות (יורדות בו תכא ישל חמור כדדריש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא ידע סור קזכהי וגז׳אמל הנ׳יה יבא מי שמכיר אנוס בעליו ויפרע ממי שאיני מכיר אמס בעליו • מלקק אותו שליש מלפניו דאמר קרא והפילו השופט והכהו לפניו בדי רשעתו רשעה אחת מלפניו(שתי רשעיות מאחוריו • מכין לרצועה שהיא מוכפלתדכתיכ והפילו האי קיכעי ליסלמפיהאס ק כיכתיב קרא יטהו מאי והפילו ש 4 מ תרתי • ת״ר כשהוא מגביה מגביה בשתי ידי( דמידליא טיבה וכשהוא מכה מכה בידי אחתדאתיא מחיא תנו ר 3 מ אין מעמידין קזכין אלא חסירי כח(יתרי מדע רני יהודה אימר יתיר• כס(חסרי מדע אמד דכא כוידהדרבי יסודה מסתכרא דכתיב לא
פירוש בכת
תסיף סן יוסיף איאמיתבשלמא חסרי מדע הייני דאינטריך לאזהורי •
<רצכ! אין מזיזין אלא למזוחין • תכו רבכן גדול שכדייכץ ק רא והשני מכה והשלישי אומר הכהו בזמן שמכה מריבה מאריך מכה מועטת מקצר יהאק תכן חיזר לתחילת המקרא מצוה לצמצם לא יצמצם חוזי לתחילת ^ פי, המקרא • *יהפילז השופט מלמד שאין מלקץ מעומד - והכהו שליש מלפכיי(שתי ידית אחריו לפניו שיהא לוקס ועיניו כ ו(לא שיהא לוקה (עיניו נדכד אחר יכיל יהא לוקה זמת תלמוד לומר כדי רשעתי אין לוקה ומת• יכול יהא לוקה ומשלם תלמוד לומד כדי רשעתו אין ליקה כתיב ברמז ועשלס• 0 *מעידני באיש פלוכי שחייב לחביר( מאתי׳זיז וכמצאז זוממין %לז יתתקלט ליקי; זמשצמין•זלא מהשם קמביאז לידימביתמכיאו לידותשלומיןדבלי יתתקלד רבי מאיר ושכמיה אימדיס כל המשלם איכו לוקה • כשלמא לדנכן כדי ממת פרק א' רשעת! משו רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משוס שתי רשעיו' אלא דכי מאיד מאי טעמא אמר מילא גמר ממוציא שם רע מה מוציא שס רע לוקה ומשלה אף כאן ליקה ומשלם מה למוציא שס רע שלן ק:ס סכר ^,,.^־׳אלל לה כרבי עקיבא ד 6 נ!י־ מדים !!ממין קכסא הוא• *וכמה סלקץ אותו א״כעיס חכר אחת שנא'כמספד אי־געי הפין שהוא סמיך את הארבעים יבי יהודה אימי אלצעיס שלימות והיק הוא ליקה את היתירה בין כתיפיו •מאיטעתאדתכאקמאאי כתיב אלנעיס בסססר הוהאמיכא
איגעי' במכין'׳.־שתא דכתי׳בעשפל אדבעי׳מכין שהוא סמין אתאיבעי'
אפר רצא כמה טל׳-שאי הכי איכסי דמיקמיה ספי תירס קיימיומיקמיה גברא יכה לא קיימי התידס חמיה איבעיס יכני יאת! רפצן ונכדו להז חדא בין כתפיו האי קראה מה המכות האלה בין ידיך • ורבנן ההוא בתיסוקית בית לגן כתיב • מכה רכה אין לי אלא מכת רכה מועטת הכין תלמיד לומר לא יוסיף אס כן מה תלמוד לומר מכה רבה לימד על היאסזכיתשהן מכה רבה אמר שמואל כיתיהו ורץ מבית לץ פטור מאי טעמא יכקלה והא נקלה תכו דלכן אמדוסו לבשילקחקלהאץמלקץ אותי.ל כשיצא מבי׳דין קלס מלקין אותי ולא עוד אלא אפילו קלה כתחילה הלקין שנאמר והכה? ונקלה יצא שנקלה ככד. אמדוהו לקכל ארבעים לקת מקכתן ואמרי אינו יכול לקבל ארבעים פטלר שנאמר וכקלה אחיך לעיניך • כל חייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתןשכאמ ונקלס אחיך כי!ן שלקה הרי הוא אחיך דברי לבי קכניא בן גמליאל אמד רבי קכיכא גן גמליאל ומה העובר ענירהאלזתכסשו ניטלת לו העושתקציהאחת על אחת כהה וכמה שתכיקלו נפשו ■ יבי שמואל אומד ממקומי היא למד •סכאמי ופכרתי הנפשית העושות(אומר אשר יעשה איתס האלם וחי בתם הא כל היישב ואיכ עובר עבירה כותכין לו שבר כעישה מניה • לגי
שמעין ברבי אומר הרי היא אומד רק חזק לבלתי אכול דם ומה אס הדס שנפשו של אדם קצה ממנו הפורש ממכי מקיל שכר גזל ועדיות שכפשו סל אדם מתאיה להם(מחמדתן הפולש ממנו על ייחת כמת וכמס שזיכה לז ילדודותיי (לדידי דודיתיו עד סוף כל הדידית •• 11 תקרח ארבעים יכנו ולא על הקרקע יכנו ולא
על כסיתו יבכו • אץ מלקין סכים כאחד • לא ילסיף אה היה מוסיף עוני על לא תעשה ■ אין לי אלא ויזמן שמוסיפין על מנץ על כל אומד ואומד שאמדוהו בית דין מכין ת!ל לא יוסיף מכל מקים• מכה לבה אין לי אלא מכה רבה מכה מועטת מנץ ־תלמידלימרעלאלהאסקלמהכאמר מכה רבת מלמד שאץ הראשון מכה לכה •,דבי אימ׳היי הוא אימר יי׳סי יגור באתליך הילך תמים!פועל צדק לא רגל על לשיכו נכוה בעיניו נמאס כספי ל* כתן בנשך(במקום אחר הוא אימל ואיש כי יהיה צדיק ועשה משפט וצדקה ובסוף העכין הוא אוקר קיה ימיה זבי עה עשה זה אצא כל היושב וצא עבר עבירה ני׳תכין לן
ג 5 '';•<*•::