משה אתישראל אלהי אבותיכם מסף עליכם דכא משה (אהרן אל אהל מועד ייצא( וערכו(ירא משה את כל המלאכה דברך אותם משה מה ברכה ברכן אמר ליה יהי יצין שתשרה שכיכה במעשה ידיכם הדא הוא לכתיב(יהי כעם יי׳אלהיפו עלינוומעש׳ידינו סננה עליכן(מעשת ידיני כוננהי(הלין יזאת הברכה • דבר אתר יזאת הברכה זאתסאתהן (כיכישהן לפי שה(א סלןכתרן בראש( של עכין מזי רעב<לחימו רשף לפיכן היא אימר בסיפי אשריך ישראל: דכר אקר יזאת הברכה אל תיקרי הכרכה אלא הכריכה מה כריכה מטהלת טמאי׳אף משה מקרב רלויק ס להלן לטיה(כאן יחי ראיכן(אל ימ<ת • דכר אפל(!אתהברכה סאת התורה שלשה עשי תירית כתב שכיס עשר לשכי׳עשר שבטי׳ואחד לשבט(
של ליי שאס ביקש אחד מן השבטים לעק(ר דגר מן התירה יהא שבטי של ליי מיניא שפי תירש שלי(מגיהי מתיכי • יא שבטים בירך משה(למה לא בירך שבטי של שמעין לפי שהיה כלבי עליי על איתי המעש׳ שעשה בשטי'
(אף על פי כן טפלו ליהודה יז את ליהודה ויאמר שמע יי׳קול יהודה זאין ש-זע אלא שמעין שהאמ׳כי שמע יי׳כי שכיאה אככי משל לש(ר שהיי עסקיו רעי׳עמד צייר(צר איקונין של ארי באביס? כדי שיהא עביט(מתיירא כך נמשל שמעין כשיל (יהודה כאריה (לפיכך טפלי ליהודה (בשביל שלא בירכו לא העמיד שזפט(הכתיב(ימליך זמרי שבעת ימים בתרצה אמ' דבי יוק לית שבעה יומין במלכיתא כליסיאחד עשר מזמורים אמ׳משה כנגד אחל עשר שבטים שבירך(אלי הן־תשב אכוש עד דכא זה׳שכטי של ראובן שהן כעלי תשזכ׳למקו' •יישב בסת עליון שבטי של ליי שהי( לכיס בע 1 יה לכו כרככה טוב להודותככגד שבטי של יתידה הפעם אזדה אתיי׳זה־ שנטו של יסשכד שהי( עוסקין בתירה. עדותיך כאמכו מאד זה שבטל של בנימין שהיה כיתהמקדשבכוי בתחומו •אלכקמזת יי׳זה שבטו סל גד 'אליהו שהוא עתיד לגדע 6 משתיתן של אימית• אמ׳דבי יהושע כן לד עד פי כאן שמעתי מכאן שב(עשור לעמך־אמר רני לוי בשם רבי קמא בר חפינא שני עשר מזהרים שאמר משה בטכסיס של כבואה אמרן ולמה לא אמלן בתודה אלו דברי תירה ואלי דברי כבואה דכתיב לכן יחכה יי׳לקננכס ולכן ירום לייזמכס • אמר דבי ברכיה לכן יצפה אין כתיב כאן אלא לכן יחכה כהדין ציידא דמקכי לצידא אמר רב אחא מכינו שכל המלמד סכימריא הקדיש ברוך היא מיוממו בעילם דכתיב (לכן ירום ליחמכס ממי את למד מאחיסע׳ן כן צדוק דכתיב לאחימעץ בן צד(ק אמ״אריצה כא (אבשרהוגו׳דאמר המלך השלים לכ:י ר לאבשלום (יאמר אחימע׳ן ראיתי ההמין יגיע , (יאמד המלך שב יהתינב כה ייסב(יעמד מהי(יסב(יעמד אמ ׳ ד׳אבא בר בהכא אי הוה דזכיס איתעביל איפלכיס(אי היה איפרכיס איתעביד איסטדטליטיס(הכה המשי בא(יאמל יתבשל אמצי המלך וג?" דאמד המלך לכישי השלים לכעי־ לאישלו' (יאמר הפזשי יהי( ככעד אויבי אמכי המלך וירגז המלך ייעל על עליית השער מהי דרגו אמר רבי יצקק גר' למז"לליביריס שלו ידקרו אותי והיי דנלי׳ק י ימה אחימע־ן כן צדוק פ .׳ ר שלאדיבדעלבצזשלמלךלא ט-כהולארעהזכהלכלהבביד הוה מי ה£ , שמלמד סכיגוריא על בכיו על אחת כמה וכמה תדע לך שהוא כן שכל ימיי של משה לא נקרא איש האלדיס עד שבירכן שכאמל(יאתהברכ׳אשר ברך משה איש האלדיס ־ דבי כרמה פתק דנית בכית עשו חיל הרבה ברכות ברכו דאשזני׳כל אחד ואחד בדירן נא היתה ברכ' מעילה במלם כנרכתי של משה שנאמר(אתעליתעל כילכה זה ברכית של משה • בא נח בעילם ובירך את בכיי והיה מק-יקת בברכתי שבירך אח' (קילל אחד ויאמר ארור כנען'ברוך יי׳אלדי שס • בא יצחק יבייך אתיעקב יהיה בה קטטה שהיה עש 1 מתגרה כיעקב על הברכה שכירכי אביי שכא (ישטיס עשי את יעקב •בא יעקב אכיכזעירךאתהשבטי׳והיתת קטטה בכדכתו שהוכיח את ראובן על מעשה שהיה ביד! שנא , פחז כמים כיון שבא יעקב אכיכזקיבל חמש כרמת שתים מאביו ואחתשל אברהם יאקתשל מלאך (אחת של הקדוש כריך היא שתי׳מאביו ויחרד יצחק חרדה גס בחך יהיה שכי ה ייקרא יצחק אל יעקב(יביך איתי יברכה של אברהם ויתן לך את כירת אביהם וכרכה מן המלאך ויברך איתי שם וברכה של הקדיש ברוך הוא דיא אלדיס אל יעקכ עוד ויביך איתי בא יעקב לברך את השבטים (בירכן קמש כרכזת שהיו בידו והוסיף להס ברבה שישית בא משה והיסיף לקברכהשביעית־
הוןמו$* ןן^רן הברכה זזמיסס׳על הכרכז כלן יכשבאבלעם
הרשע לבדך את ישראל היה ראוי לברכן שבע
ברכות כנגד שגע מזבת(תכדכתיב(יבקתעליז(צו אבא אליך זברכתיך
(צא
הקדיש ברוך הוא מוכי של עילם למה מת אדם הראשון אמד ליה שלא עשה פיקודי והרי משה עשה פיקודיך א״ל גדר היא הלפני שיה בכל אדם והאסף אל עמך אצל אברהם יצחק ויעקב אבותיך אכל קהת יעמיס אצל אהין ומלים אחיך כאש׳מת אהרן אחיך מיתה שחמדת לה ומהיכן קימד משה מיתת( של אהלן בשעה שאמ׳לי קח אתאהרן ואת אלעד בכו והפשט אהרן את בגדיי הפשיט( בגדי כזוכה(הלבישן לאלעד(כן שכי יכן שלישי א' 1 ל הכנס למערה וכככס עלה למטה ועלה פשוט ידך ופשט קמוץ פיך (ק:ק עצים עיניך וענס באותה שעה א-־דמשז אשרי מי שמת במיתה זו לכך כאמ׳כאשר מת אהרן אחיך מיתה שקמדתבה• אשר מעלתם גי אתם גדמתס למעיל בי על אשר לא קידשתם אזתי אתס גרמת לי שלא לקדש אותי • כאשר מייתס פי אתם גרמתם לי למרות פי אמד לי הקלה משה לא אמרתי לך מה זה בידך השליכה( ארנ׳זהשלכתי מירך ימה איתי' שבידך לאעיכבת דבר הקל לא היה לך לעכבו זמכין שלא נפטר מן העולם עד שצררה לו הקדיש ברוך הוא בכנפיו שנאמר לכן לא תביאו אל הקהל הזה • מנגד תראה את הארץ ישעה לא תעבוד וכאמר
להלן ישעה לא תכא(אי איסשד לומד ושעה לא תכא שכבר כאז ושמה לא תעביד(מה תלמיד לימי ישמה לא תבא ישעה לא תעביד אמר משה לפכי הקדיש בדיך היא אס איכי בכנס בת עלך^ אכנס בת הדמט אס אין אני נכנס בה קי אכנס 3 ה מת א״ל הקל׳ת שעה לא תבא(שמה לא תעביר לא מלך(לא הדיוט ולא קי ילא עת:
פרשת ברכח
1 זארן הברכה אשר ביך משה לפי שאמר להם משה
י לישראל דברים קשים תחלה מזי רעב(לקזעי
רסף מחיץ תשכל קרב יבקלב הקצפתס ממלים הייתס עם יי׳חד(אמר להם דברי כחומיס(זאת הברכה אשר ברך משה וממנו למדו בל הנביאים כולן שהיו אומרים לישראל דברים קשים תחלה יתמרץ ואוערין לתן דברי כחמית ואין לך בכל הכביאי׳שהיו דבריי קשים כהושע תקלת דבריו אמר תן להס יי מה תתן קד ואמר להן כחמיתילכו יוכקיתיי(יהי כזיתהודו וגו׳ וכן יואל אמ׳יתר הגזם אכל הארבה ח!ר ואע , להם דברי כיקומי׳שכאמ׳ישילמת* לכס אתהשני׳אשר אכל הארבה הילק החסיל והגזם יכן עמיה אומ׳שמעז אתהדכר הזה פריתהבשן אשר בהרי שערון חזרואמ׳להס דבלי כיחומין מי אל כמוך כיש' עין יגידן ירמיה אע , להן והשבתי מעדי יהודה(מק(צ( ייישלס-קילששין וגז חוד זאמ׳להס דברי כיחימיס אז תשמח בתולה במחול יגז׳יעול משאמרתלהס כיחיעין חזרת (אמרת להן דברי תוכחות אמרת ככה תשקע בכל וגז׳היי משאמדתלהן דברי ביחזמיס אין קיזר־ן זאזמייס להן דכלי קזכחית דבר אחי סאת הברכה זה מיסף על הברכה ראשונה שבירק יעקב אביבי שנאמר סאת אשר ד 3 י להם אכיהס ויברך איקס כמציכו למידים שמעקזס שסיים יעקב אבינו לברך את בכיו עשם התחיל משה (בירכן שנאמד וזאת הברכה אשל ברך •
תחק 3 לבר אקר וזאת הברכ׳הרי זה מיסף על הביכה דאשיכה ואיו■׳ זי תפילה שנא׳תפילה למשה
ספר
איש האלהיס ועדין דבי תלי בדלא תלי אין אנו יודעין אס תפילה קידמת קירבה אס הברכת קודמת את התפילה כשהוא אומד סאת הברכה הוי תפילה קידמת את הברכה(אז ברכה קידמת לתפילה • אשר בירך משה אילו אחדים ביכי את ישראל כדאי הוא בלכת; אלא שבא משש(ברכן במניפו למידין שכדאימשה לברך אתישראל(כדאי ישראל שיברכם משה.
*מוצע בר זה בלעם הישע שהיה מונע מלברך את ישראל יקייהי לאוס פשיקתא יעשה אדירה לאומית יברכה לראש משביר זה משה שבייך את ישראל בענן ... טובה אמר רבי יצחק כתיב יירא בלעם כי טוב בעיני יי , עח ראה ראה שמשה עתיד לברך את ישראל ארבע ברכות והיא היה לאיי לבדך את ישיאל ארבע ברכות אמר אני מברק שבע ברכות ומשה ארבע היי אתת עשרה אמר הקדיש ברוך היא רשע זה עינו רעה בביכתי של ישראל דיי שלש נלכית שבירק יבא משה שעינו יפה בברכתן של ישראל ויברכם ד׳ברפזת (אליהן שלש בלבות ש בירך בלעם את ישראל מה טיבו אהליך יעקב מי יינה עפד יעקב צא הניט און ביעקב • (אל( הן ארבע ביכותשבירך