497
מסכת חגיגה
סי׳ תת״ח
לה שולים מלמעלה וגם מלמטה אלא הדפנות, וכשהיו חונים ממלאים אותן באדמה. ודוגמת כן ראיתי בטכילתין סוף פרשת וישמע יתרו 1 . ולהכי לא עביר' 1 מיניה קל וחומר כי הצדדים אינם נחסרים כי האש 3 לא קרב אליהם. וראיה דכתיב 4 במזבח הזהב את גגו ואת קירותיו וגו׳ לא בטובה הנחושת. ואף על גב שיש לומר שלהכי לא נכתב גג במזבח הנחושת שאין תחתיו עץ כמו במזבח הזהב שהיה 5 מצופה העץ [כדכתיב 5 ויצף אותו והב טהור את גגו ואת קירותיו וגו׳]" ולהכי חידש הקל וחומר ותפס ממזבח הזהב שאילו היה חסר קצת היה האש שולט בעץ תחת הציפוי ואפילו הכי לא חסר 7 (כדכתיב ויצף אותו והב טהור את גגו ואת קירותיו ונו׳) לא מסתבר 8 שאסכן היה לו גג כגיגית ששוליו הפוכים למעלה והיה לו להזכיר הגג בפסוק אפילו אם אין 9 תחתיו עץ. גם בקל וחוטר לא הוזכר העץ דטובח 10 הזהב אלא שהזהב של גגו לא חסר, ודכר זה היה יכול לומר נטי על מזבח הנחושת, אלא שמע טינה שלא היה לו גג. וטהשתא מתורץ מה שהיו רבותינו מתקשים על ענין מזבח הנחשת שהיה חמש על חמש אטה מקום קרנות ואמה מקום הילוך רגלי הכהנים לכל צד ומקום המערכה אטה על אטה 10 וקימא לן 11
נבי ברזל חם מקצתו חם כולו ואם כן [איך] היו הכחנים [הולכים] 11 ורגליהם לא 13 15
תכוינה ובגדיהם לא תשרפנה " , ואם נם הוא ליחשבי בהדיה עשרה גיסים 15 . ודוחק לומר דניסים דקביעי לא קחשיב" 1 . ולפי שפירשתי שלא היה לו גג אתי
כ״א, ב-ז ה/ ל' ג , ול*ח ז/ובעל עץ יוסף לחנחומא שמוח י״א טעה ע״ש. וע׳ פסקי תום׳ סוף חגיגה, ובתוספות לפנינו לא נמצא. 1 ) ראש פרשה י״א. וע' זבחים ס״א ב'. 2 ) כי״א:
קא עבד. 3 ) כי״י: הא. 4 ) שמות ל' ו׳. 5 ) שמות ל״ז כ«ו וע׳ שם ל׳ ג/ 6 ) בכי״י
לקמן שורה 8 ואין שם מקומו. 7 ) שיש לדחות ולומר: באמת היה גם למזבח הנחושת גג אבל לא היה עץ תחתיו ולא היה יכול לעשות הק״ו ממזבח הנחושת מפני ששם חסרון
לא היה מזיק ואפשר שחסר, אבל מזבח הזהב אם היה חסר מצפויו כלום היה העץ נשרף,
ואנחנו לא שמענו שעשו מזבח אחר, על זה אומר: לא מסתבר ובו'. והלשון מגומגם וצ״ל : שהיה מצופה העץ כדבתיב ובו׳ ואפ״ה לא חסר שאלו היה חסר ובו' ולהכי חדש ובו', אבל לא רציתי להגיה כ״כ. 8 ) שהיה לו גג, שאם כן היה לו בפסוק להזכירו, שהדי הפסוק
לא נכתב בשביל הק״ו. ומה שכתב רבינו שא״כ היה לו גג כגיגית נמשך אחר פירושו
ופירוש רש׳י שהביא לעיל שמזבח הנחושת הוא מזבח אדמה והיו ממלאים המזבח עפר וא״כ היה פתוח מצד אחד ואם היה לו גג אי אפשר היה למלאותו עפר אלא שצברו עפר והניחו את המזבח פיו למטה וגגו למעלה כגיגית הפוכה . 0 ) כי״א. 10 ) זבחים ם״ב סע״א ועיש ברש״י. והקושיא שהביא רבינו לא מצאתי כעת. 11 ) פסחים ע״ד א׳. 12 ) כי״י:
וא״כ היו הכהנים ורגליהם תכוינה. והגהתי מסברא. 13 ) כי״א. 14 ) ע' משלי ו׳ כ-ז וכ״ח. 15 ) אבות פ*ה מ״ה. וצ״ע ששם העני! בבית המקדש. ונראה שכונת רבינו היא זו: הרי הנסים שנמנו שם במשנה חוץ משנים האתרוגים היו צריכים להם גם במשכן וא״ב היה .לו לתנא לומר ועוד נם אחר היה במשכן שלא נכוו רגלי הכהנים. 16 ) מפני שהנסים שנמנו שם רוב□ קבועים היו.