ד״מ י
מקום : דכי מקיבא הייני ת״ק איכא כינייהו חוצה לאי ץ : ופיש״י לא יפנה מזרת
ומערב אחוריו למזרח ופניו לעעיב ולא אחוריו למערב מפני שירום נס ביר׳ן
יהודה ה - א בצפונה של איץ יהירה בגבול שכין יסורס לבנימין ויש לןאיץ יהודה־
הימינה ער סוף א״י והימיכה למערב על סיף א״י שארץ יסודה מל פני כל א , רך
א״יהיא מן המזרח למערב כרצועה
ארוכה וקניה ואס יפנה מזיח ומערב
יהיה פימעו לגד יתסלס אופיריעו
שלפניו או פיתעו שלאחריו אבל צפון
ודמם יפנה וכלב׳שלא יפנה כנגד ירוסלס
ממש בררומסל ארץ יהודה ובגליל שהיא
כצפונהסלא״י לא יחזיר פניו צפון
ו דרוס אלא מזיח ומטיב :
ובתי הכי אמייכן בגמרא רבס הוו שדיין
ליס ליבני מזיח ומערב אזל אביי שדגלו
צפי־ן ודיוס שאל רכס תי־צינהו אמי מאן
האי דקא מצער לי אנא כרבי עקיבא סי׳ל
דאמר בכל מקום אשור : וערש״י הוו
שדיין לימי לכנים שיושב עליסס לפנות
סיישחוקנית וזקופות עלצדיהן ראשן
א׳למזיח והפני למערב למה אחת לצפון
וגמה אס ת לדרוס והוא יושב על האחת
ונפנה בנתיס נמצא הוא נפנה צפון
ורמס ולא היה מצה לפנות בבכל מזיח
ומערב לפי שבבל במזרחה של א״י
סומדת שלא יהא סחפו לא מלפניו ולא מאחריו לצר א״י • ומשמע דהלכסבריע
כיין דיבה סיר כותיה ואביידאפיך ליבני לאו משום דסבי דאין הלכה כרי׳ע אלא
לראות אס כפתכוין סריס כן רכה אס לאו וכן פיש״י ז״ל • וכן פחק הרמ״בס בפ״ז
מהלכית כית הבחירה • וכן פסק בסמ״ג וכן ניאס מדברי רי׳ ' ף והר״אש ז״ל • וכך
הם דברי יבינו אלא שהיה לו לפרש דהא דאסר לפנות כין מזרח למעיב ושרי בין
צפון לדרוס היינו נעיר העומדת מזמזם של ס״י דופיא דבבלוכדפרש״י אבל עיר
העומדת כצפינס של א״יממיאדגלילאו אס ע ועדת כדי ימס של א״י הד איפכא
דכין צפון לדרוס אסור ובין מזיס למערב מותי כדקתכי תק בהדיא ובגליל צפון
ודרום אסיי מזיח ומערב מותי וליכא למימי דר ' עקיבא כי אמר ביל סקוס אסיר
לא קאי אלא אמזיס ומערב דקתכי רישא ולא אצפון ודחם דאס כן כי מקשה רבי
עקיבא היינו מ״ק ס״לל דהא איכא כינייבו דלת״ק מסוד ' אסור מזיח ומערב נשרי
צפון ודרום ובגליל הוי איפנא • ולר״ע בכל מקוס מזיח ומערב אסור צפון ודחה
מומר • וכן יש לתמוה על הרפ״מרפג © היא כתב סתם דאסיר ליפנות בין מזמז
למערב ומותר בין צפון לדרוס • ומיס ' אפשר לרחוק ולומר דלא אפזיס ומערב
וצפון וררוס דפולם קאמר אלא אמזרח ומטיב מוקדש שהזכיר קודם בסמוך קאסר
דאסור וצפון רדיוס דמקדש קאמי דסרי וארץ יהודה היה מזרחה או מעיבה כצגד
מעיב ההיכל או פזיחו ומ״ה אסור ליפנ - ית שס בין מזרח למערב ומותר בין צפון
לדרום וגליל סיה צפינו או דרומו כנגד מערב ההיכל או מזרחו ומ״ה כין צפון
לדרוס אסור מפני שהוא כנגד מערב ההיכל או מזרחו ובין מעיב ומזיחימותר לפי
שאינו כנגד מזית ומפיב דהיכל אלא מגד צפינו או דרומו וכן יש לדקדק מלשון
ספי מצית גדול אס הנוסחא שבידינו אמיתית שכתוב בה אץ קוכעין בית הצסא
כאורה : וידהרק בחלוקו ללוכשו כדרכו שלא יהפוך הפנימי
לחוץ כראיחא בשבח בפרק אלו קשרים א״ר יוחנן איזהו ת״ח
המדקדק בחלוקו להפכו כדרכו : וכשינעול מנעליו ינעול של
ימין תחילה ולא יקשרני ואח • י כ ינעול של שמא ' ויקשרנו ויחזיר
ויקשור של ימין דא״ר יוחנן כתפילין כך־מנעלין מה תפילין
בשמא ' אף מנעל נועל של שמאל תחלה ותניא בבריתא נועל
של ימין תחילה הלכך לצאת ידי שניהם נועל שלימין תחלה
וקושר של שמאלתחלח ויקים וילך בכפיפת קומהכדאית׳פ״ק
דקדושין א״ר יהושע בן לוי אשור לילך בקומה זקופה שנא׳מלא
כל הארץ כבודו ויכמה ב ראשו כדאית׳ נסי התש רב הונא לא
אזיל ד׳אמות בגילוי הראש אמר שבינ׳למעל מראשי : ויברוק J
נקביו רא״ר יוחנן הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים שלמת
יפנה וימול ידיו ויניח תפילין ויקרא ק״ש ויתפלל :
J לבית הכסא יאמר התכבדו מכובדים
קדושים משרתי עליון שמרוני שמרוני
עזרוגי
א
^ וקשר והדר קסידיימיניס אמי רב אס י חזינלז לרב רסנא דלא קפיד ורבי׳ כתב
נ ״ ה כדרב גחמן בי יצחק דאמי ירא סמים יוצל } ידי שתיהן נובל ספלסקיס השמיטו דין
ייחזיייז־ןסל " * ין זה רכ״ל שהטעם משוס דס״ל דהלכס כרב יוסף ואמר דעבד הכי עבד ודעגד הכי
תחלה עבד מדאמר רב אשי חזינא לרב כהכא דלא קפיר ומשמע דרב אשי נמי כרב כסנא
מיזל ? ס״ל וכיון דבתראההוא כוותיהנקיגיץ *
" עו י 8 ץ לא . 1 י ואיפסר שסשטס זה השמיטו גס כן הא
תיזיה תפני 0 ה < * דמני ' סתם פיק במה אשה יוצאה כססוא
מלן לא . רים ־ " חולץ חילץ פל סמאל וצס״ב חולץ סל ימין
ינתב מהיא וליכא מאן דפליג עלה אלא ספני שסס
סוברים דכי היכי דהא לתני כשהוא נועל
« עראי זצד 6 י 1
זי חינה 11 05x3 , ווו
אן לא ר אל " טפל סל ימיןואח׳כטעל של שמאל היינו
« לקלקיש י׳ י לומ׳שאם רצה נועל תחלה ה״נ מאי דתני
יע ״ ! חולץ סל סטאל לאו למימי ' דסמאל רוקא
חולץ תחלה אלא לומר חאס רצה חולץ סל
סמאל תחלה אבל רביכו דוושתע ליה דכי
קתני נועל של ימין מחלה דוקא של ימין
קאמי־ לדידי ' כשהוא חולץ חולץ של סמאל
נמי דוקא של סמאל קאמר ויש לתמוה
למה השמיטו ואיססר שאף על פי שהוא
מפרש דמאי דקחניי נועל סל ימין מחלה
" לויהדאילגית דוקא ימין מ״ממאי דקחני חולץ סל
( נעסז ' סמאל תחלה לצו דוקא היא דסאקתני
התסנמידית־צס וסיכה סל ימין מחלס
ומ״ס חליצה דשטאל תחלס כדוקא אנא
ודאי ס״ק אס רצה חולץ של סמאל תחלה ולא מימא כי הזכיר מועל פל ימין דוקא
סל ימין פחלס ה״נ כשהוא חולץ חולץ סל ימין מסלה וטעטא סהוס מעילה וחליצה
_ _ יי סד׳מילתא טהו שזה תהזלס הדבר וזה סוסו סכל הנועל סופו לחלוץ וכיון שכבי
« 3 א < ו " ׳ אישיר הקדמנו הימין כתחלת הדבר דהיינו נפילה שיבאיןקפידא אס בסוף הדבר .
3 מ׳יא אחניי דהיינו חליצה יקדים השמאל ומיסו רבעו יינה בסער היראה נתב סחולץ סל סמאל
« ׳ץיו״ 1 * י״ו " ' מסלה יראה שתופס הכייתא כסשטה רשל שמאל תחלה דוקא קאמי ואיכא למידה
* ™ 1X לרב נחמן בר יצחק דססק יבינו כוופיס היאך יוצא ידי סגיהס הא כיון סכועלסל
קפ < 1 דנרי ר, ' » ימין תחלה ה . י דלא כרבי יוחנן וכי הדי וקטר דסמאלא ברישא מאי הוי וי״ל דרבי
הטור שס - זשמע יוחנן נמי לא אשר להקדים סמאל תחלה אלא בקשירה דוקא לחשיבות פמאל
נ 7 , י ’ ה י ים כח י בתפילין הוא בקשייה ואפילו את״ל דרבי יוחנן סכי דגס בנפילה יש להקדים של
סמאל מ״ש כיון טכל ראייתו סל רבי יוחנן היא מתפילין דחשיבותא דסמאל בסו
* ׳אד 6 לי נ 5 אז, , ) הוי בקשירה כיוץ סאכו מקדימין קשירת שמאל ספיר נפקי מדרבי יוחנן וכך הס
תפילה כתגנא׳ז דברי התוספות וכתבו דלהאי טעכא במנעלים שאקכהס קשייה יש לנעול סל ימין
^ מןי 5 ע ' תחלה א ; דקים וילך בכפיפת קומה כדאית ' כפ״ק יקרוס ין ( דף לא ) אשי
” ^ " 0 גס ^ 1 ריב״לאסור לילך כקומס זקופה סנאמ׳מלא כל האיץ ככודוופיש״ימלאכלהארץ
ע ' , כבודו משמע משתרבב ויורד לטסה והזוקף קופתו נראה כדוחק ; ויכסח ראשו
6 א - & « ת־נ 5 ל כדאי׳נמי התם בפ״ק דקידושין ( סם ) : ויבדוק נקביי דא״ר יוחנן הרוצה לקבל
לי - ח < ׳ יאסי יי * יי עליו פ ול מלכות סמים שלימה וכו׳בפ׳ה יה קורא איתיס ( דטו ) :
י״ו ףןי * מי י ג ובכניסתו לבית הכסא יאמר התכבדו מכובדים וכו ' סכי איפא בסוף
פי׳ » ן * « נ ^ ל « מסכת ברכותידף ס ) ופרש״י צל המלאכים המלרס אותו היא
ז י ש / לל ^ מי * אומר שנאמר כי מלאכיו יצוה לך וכתב ס״ר דוד אבודיהס כשסתדוסיודכ״ס
דע ; ת ; הר״ ! ג ' ס
( ! ) נתכרכלנו
cc3 הר׳ם לאינו
אש וו לילו נג־לוי
הראו 3 י מה
שאמר רג הזגא
ס׳ n היה י 71 ת
מסירות והרי ן
נתי שחש 1 רלילך
הכגהת
« הרא * י * נ 1 י׳ ד״ג
כתב על מת
6 זאלתס
שהשלטוניס בורו
ע ! הי - דתים
המיווייני ' שבועת
לישב׳ננלויראש לא
ע״ ' 5 א ( 3 « ; מהל שאין לומר זה אלא ירא טמיס וחסיד שהסכינה סויה עליו אבל איניש אחרינא לא וכי׳מפני הסהיכל מועיב לפיכך לא יפנה אדם למערבו או למזרח פד כאן
וסדקפני למערבו משמע דאמפרב דהיכל קאי אלא שאני חוכך בנסחא זו
מפום דאתק ה״לל גס כן ולא למזרחו אבל לוברי־ רביט א״א לוחי כן שהרי לא
נזיר כדכייולא היצל ולא מקרש • ואפשר שסובר שרבי עקיבא ני אסר יכל מקום
לא קאי אלא אטזיח ומערב דקגוני ברישא וכמו שכתבתי לעיל וכי חקשי רבי
עקיבא היינימ״קס״ע לפרוצי דסא איכא בינייסו אלא דסדא מתרימילי דאיכא
ביכ - ייפו נקטזוהכיאולס ' קמדחזיכן דבירושלמי לא הזכיר חילוק בין מקום למקום
אלא סתיס ומר הממי ' את רגליו לא יפן פניו למזרח ואחוריו לפערג אלא לצדדין
ולפי זה פפמא דמלתא דלא יפנה אדם בכל מקום מ ! רח ומערב הוא מסוס דשכינס
במערב ומ״ה לזכר בעלמא בין מזרח לכזפרב אסור בכל סקוס באיזה רוח שיהיה
וכן ים לדקדק מדביי רס״י גבי מהן מטחו כין צפון לדרוס : וכן כיאה מדברי
הרמ״כס סכמב בפיק הנזכר וז״ל א 5 ור לאים לעולם שיפנה או שיישן בין מזרח
למערבואצ״ל שאין קובמין בית הכסא בין מזרח למערב ככל מקוס חסני סההיכל
צימייז משוס דמחזי כיוהרא פ״כ ונראה סספצ׳י זה נתבטל מלאומת כלל בדויות הללו
רהא צנוע בלה פשוט סס ; ולא יגלה עצמו עד שיסב ג״ז שם אין נערעין
. לתל״ מעומד אלא מיושב : וימשמש בס ' הטבעת ואחי כך יסב ג״ז פס מסמס וסב
לכפות b " פ < ואל תסב ותעסמט סכל היושב ומשמש אפילו עוסין לו כשפים באספמייבאי ! עליו
< w ? ופרש״י ממשמש כטור או בקיסם לפתוח נקביו : ויגלה מלפניו טפח יכו '
א ״י ’ 0 פ , י 5 ^ כשילהי פיק מי שמתו תכי חדא כשהיא נפנה מגלה לאחריו טפח ולעניו טפחים
« נע 3 י 0 ותניא אידך לאחריו טפח ולפניו ולאכלוס מאי לאו אידי ואידי כאיש ולק כאן
* ! * « " זהלמק ! ׳ לגמלים כאן לקטנים ותסירא אי בקטנים לאסייי טפח למס לי אלא אידי ואידי
8 בגדולים ול״ק הא באיש הא באפס וסיס " ' ז״ל מאחריו טפח ולא יומר משוס צניעות
( 0 , ה ) 3 ״ק ) ׳ מלפניו גיפחייס משוסןקילוח מי רגלים הניתז למרחוק : אלא אידי ואידי בגדולים
ומתוך סבוא דוחק עצמו לגדולים הוא בא לידי קטנים הלכך בפיס מלאחריו טפח
מאות פצני שין ומלפניו טפחיים באסה מלפניה ולא כלום עכ״ל נ ובספרי רביט וגס כספר
י גה ^ אורס׳חייס נעל טעות וכתוב לפניו במקו ' לאחריו ולאסייו במקום לפניו וכך צייך ־ במערב לפי ' לא ימנה לא למטיב ולא למזרח מפני ס הוא מגד המשיב אלא כין
! * יי • ' 5 ע 3 ל ז להגיה ויגלה מלפניו ומל א חיי ו ספח • וכ " כ בפסקי הי״אס ובימזיס .
לה ^ ת ךרע דבאשה כתיב בפסקי כר * 6 ס מלפניה טפס ומלאחריה ולא כלום וטעות
« ל־י״ת ( « ט״צ״י סופי הוא דניון דבאשס ליכא קילוח סי רגלים כמו באיש וגס סקוס הטלת פי
קי ™ ־ רגלי ' הוא כוסה בה לצד אסור אינה ציינה לגלות מלפניה כלום ועכ״פ צייכס
^ ^ ־ , ) ” 1 לגלות מאחריה לגדולים כדי שלא תטיף בגדי׳ כי היכי דסרינן באיש וצריך להגיה
^ י ? י ק נ ^ ^ מאחריה ספח ועלפניה ולא כלום וכ״כ ברמזים ובארחות חיים : וכשיו
נת נ גא " ! ימין שיהיו פניו לדרום וט כסוף פיק ' הרואה ( דףסא ) סניא הנפנה ביהודס
7 יש ! ש ״ר הללי * לא יפנה מזרח ומטיב אלא צפון ודרום . ובגליל צפון ודרום אסור מזיח ומטיב
נ ( ג״ש מואר ורבי יוסי מתיר שהיה רבי יוסי אומי לא אסמ אלא במאה * רבי יסודה
5 י ’ ’ ן אומר בזמן שב״ס קיים אסור כזמן שאין ב״ה קייס מומר : רבי עקיבא אוסר בכל
צפון לדרוס נפנין ויסינין עכ״ל וזה נראה עיקר • ומ״ש דלא יישן בין מזיח למטיב
אפסי ההוא טהא דאיסאבפיקקמא דניטת אבא מימין אוסר כל ימי הייתי
מצטער ופר ' וטל סטתי שתהא נחוצה נין צפון לדרוס : אלא ד קשה לי כיכי מסיים
בה דאמר רביחמא בר חנינא כל הנותן סטמו כין צפון לדיוס הייין ליה בניס
זכרים דמסמעדלאו מסוס איסוראקאער אלא כי היכידלהויין ליס בניס זירים :
ואפסר סלא היה גורס דאער רבי חמא אלא אמי רבי חמא ואבא בנימין מסוס
דאיכא איסורא היה מצטער טל הדבר ודרבי חמאמלחא באפי גססה היא דאת א
למימר ס א ס הוא נזהר גרבי זס סי יין ליה גנים זיייס : ואפילו את״ל שהיה גורס
זאמי רכי חמא אפשי שהיה מפיס דאבא מימין משוס איסיראהיס תצשע׳ומייתי
מדרכי חמא שמתנין סכר סוב לנזכר בדבר : ונראה מדברי הימ״בס סאסי׳
גיח׳ניזויגומזרן האדם
דיגיעית ואסור לסקר גנית רגסא רק < e ׳ 0 ״סשי׳ת ז > ■ עם זו חמום יח ! ד והמלויאיית ליי־ר׳יו : ( ג ) ויל ייריו׳מסאינס ? ! ייחיס כלל ־ ו * ^ הקישי 6 « יויקיא ! 5 וימ כל ! ם מתג העוד סמם כין פורח ליי : ורכ # eis יכל מליסין
אלן נמעלנא ic ארן י 5 ואצ הם ולכן נתנו ? מק׳ נפיק ממוי * • וכן גמג ? ® « י לקיין סי׳ק״ן דאגו מחעצלין למלית מי ולא חלקו נין עיר לעיי משום 7 ייממ « א « ל גלילופ אצו # ודמן הם גגל ק״י 1 לכן כקן גסנאלנשתמא מיהו יגיל jp ! 7 ' c
56 עמה או 7 רומהנ ; 7 א״יןינק ל 5 עון נלרל ® נג » אל « קו « ת דץ * זדמ מעלג כלל :