Seite
'S
בוסדרהיוסאץ־יתנהג האדם מעת קומי פד שככר
בפנין קש שחרית וערביגו ובעכין התכלית כל אחת־
סמנה והלכותיה ושאי המפלות כגון הפלת הדר׳והדוסיןלה ואיך יתנהג
במאכליו ובספקיו במשאו ונסמכו כל צקדבטמו : ואפרש הלכות ציצית בעת■
התעטפו כבקר * ואחי־יו הלכות תפילין כעת הנקמן ובכל ברכס וכיבס מעמנם
עשרה כרמת סדיפי כה עניבה כגון הוכרה בגבורת - ושאלה כביכת השט©•
ונשיאות כסיס בברכת ססלו׳וכן כולם : ואסר שמנה עשר׳סדרת'קריאת התורה
וברכומי׳ואתר כן קדום׳ בית המסת ומכירתו ובעת כספוד׳סדיתי דין ננוילת
ידיס מיס ראשונים בתקלת הסעודה י ומיס אמצעיים באמצעיתה ואתרוניבשופ"
ודין הבציעה ועל מה ראוי לבצוע: וכל הלכות הסעודה: ודין כוס סל ביכה :
וברכת המזון וכלמה פמוסיפין בכל ברכס ובינה י ואס סכח ולא הזכירו וכל
דיניו והזימק סי יצטרף ומתי נחלקים וכל דיניו וברכת מהנין מחלה וסיף ושיפורן
אי זה קודם לסבירו ופוט' סבירו וכל מפפסן , וברכת הריס ומס וההוראה
ושאר כל ה 3 רמ' ושינת הצהרים וכונת האדם במאותיו מן העולסהזה ;
החלק השני
יוס הסכת איך יתנהג כככודו ומיום הראשון ואייל׳והלחות כל
פנין ועני׳בזימנו כגון קנולת ושכירות מרחץ שלפני שבת ושותפו!
סדר
ישראל אפיילו הגדולה והגבורה: לו נאה סיר וסכחס הלל
וזמרה: עוז וממשלה י על כל אלהיס חאוד נעלה :•
אס אומר אשמיע כל תהלפו ואהללס לא אוכל כי אין
בלשוני מלה * וכי הוא מחמס על כל ביכה ותסלה : ולו דומיה תה לס •
סליטבכל דרי סט׳וסעלה־כלס איש איש ממקומו ישתחוו לו בחילה:ראסוןלראסוני'
אין לראשיתו ראש ותתלה: וגס את אסייני הוא ואין לו קץ ותכלה * בראשית ברא
את השמים ואת הארץ ובשש׳ימיס עשה את מלאכתו עד אם כלס י ויצר צת האדם
עפר מאדמתו את הכל עשה יפה בעתו: במכיר ישראל ראשית חביצתו • ובעבורי
מורת קנינו ראשית נסיכתי • להנחיל׳לעס קרשו יעקב חבל נחלתו: וזווג ראשיתי
טוב אחריה דבר מראשיתו: זווגו יפה עלה; כי אמרת ה' צרופה מקושטת בעשרים
וארבע ככלה: וימן לנו מל יד נאמן ביתו: חיקי דתו ומורתו: ויברילנו מטומאת
גויי הארצו'ויקרבנו לפבודסמויצוסעלינוחוקיס ומססטיס ללמדנו ויעש כאש׳צוה
־ ־■ ־' ~ ־ 1 —האל
גוייהארצו׳ויקימו צפבודסחויכוהענינושיקיס רע״״;!׳״ - __
וילמד חוק ומשפט לישראל לא משה כן לכל גוי ומספטיס בל ידעום י וחוקי האל טס הגוי: והפלגתי ספינה ופילומאיגית סלסה" ימים לפניי הסכת 7 "י; י 3 ר 7 :
ותיר׳ אסרקבל מסס מסיני ומסי׳ליהושע ויפוס׳לזקני הקנים לנביאי׳ונביאי׳מסיו׳ הנוהגיס בערב סבת כגון איסור מלאכה ושהיית והטמנה ־ והדלה׳כל 6 ״• "
לאפשימסת הגדול׳יהס החזירו העטר׳ליוסנ׳ובימ במורא: האל הגדול הגבוי ואיז׳מלאכט ממחילין פיב סבת פס חשכה; מן שהחשיך לו בדיד ואחר r סדי
והנורא י יתקנו צל פדר הברכות קייאת שמע סחרי שתים לפניה ואחת לאחרי? היו''בעצמו והלכותיו הסותרין והאסורי׳אבל חיוב חטאת לא רציתי לכארידיו *
וערבית פתים לפניה ופתי׳צאחרי׳וסמסס טל כמקיא פבע ביום הללתיך וכן כל t י
י״ס בינות טל הסדר וססכוס על המקראות ותקנו לברך ק׳ברכות בכל יזס ולברך * 1 *****׳? nW ^
1 * - - *“• יי« •
1 JV O ׳ v ׳״ fc / י '׳*־י <׳•״ ׳ן."־ ־־ ן ־ t
על כל דבר ודכ׳מעץ ברכתי ולס מסיום לחלסיריסס וכן דור אחי דור עד היוס :
וישן כי ארכו לנו הימים בגלותיכו: ותשש כחיכו: ושמם לבנו• ורפו ידינו: וכהי
עינינו* וכבדו אונינו* ונאלח לעוגינמונטל מדביינסונסממו מעיינות חכמתינו *
ונסתכשו כס 3 מ’: וגדלו המחלוקת: ורבו הדעואולא כשאיה הלכה פסוקה שאין בס
דעות שונות: צי רכים מוטלים בסנאתן מן העול' בלא כרכה ואמרו רבותינו ז״ל
- 1 1 !__
סדר מועדות והלכותיהם ומגילה וחנוכ׳ורא׳סדש והתעניות והתחלתי
בהלכו ראש חדש ופירשתיכו ביכה הלבנה ושעט מהעיבו׳צידע המולד
והתקופות וקביטו׳השנ׳ואחר כך הלכו הפסח׳ 'ני לרגלים מוניץמניסן וספימו
דעות שונות:־ כי רכיס שועכיט uj jj ^ , ״״ ׳-־ י—- ■ - ־ ־ העוס׳והלכו׳י״ם וחול המועד וחסע׳באב ושאר תעניו׳והאססוי־ו לפני ראש השנה:
ילך אדם אצל סכס וילמדינו סדר כרכו׳ כדי שלא יבא לידי מעילס: על כן הפירוט וראש הסנה ומסרת ימי משוכה • ויוס וכפורים : וסוכה ולולב וחנוכה
רעיוני ומססבותיוסס לבבי אשיחס אמרים:אקוע נא ואסובב׳ בבתי יעכץ פרפתי' וסדר הפרסיות ומגילה : וראיתי עוד לעשות סימנים לכלול כל ענין וענץ
סמעתי׳סוכתיס סופרים ואבינה בספרים •ואלקטה ב ג' גרגרי׳בראפי האמרים במלות קציותולכחכס כתחילת כספר כמספר במנץ למען היו׳נקל לבקש כל
מדברי פמחביים : ואחבר ספר כענין התפילות והברכות ואסדרס כל דבר ודכי ע נין וענין ואל אלהים יודעויסראל הוא ידע כי לא בעבור מעלה עשיתי ואת
ברכתו הראויה לו תחלה וסוף ואכריס בענץ פלא ישאר בהן ספק: וישיכוד כי לא עשיתי דבר שיהא בי כרי עילוי סאיני אלא כתלמיד הלומד ספי המלמד
סעיפי סלא ימי ידברו ויו׳שני׳יודיעו חכס' * ואתה בשר וצעיר לימים אהה יאי! V וכותב דבריו להתלמד ובלוקט המלק׳מאסרי הקוציי׳וכסאסף בין סעמרי׳אחת
לעת ומזיע •ולא אחה יודע ש־ מהנלכן סדל לך מססשבותיףקסה מעש באחרימך הנה ואס׳מס לביני חסי לקוסי כתי לקוטי וסיוד׳כל מעלוסו׳יטזמי להוציא לאו׳כל
ואל יכליפון רעיך־ואסיבסדכר לצע׳אקומה גא ויהי מה כי סיא מלאכת שמיס : * «י*יי*י*י* 1 ייי־יי*»* »:/׳»י״. »*. 1 ״
ואפאל׳פזר שאמו ויהי לי לעימ׳-ולססו׳בלמודי יעיר לי אזני׳:ולדבר סישרי׳יפמח
לי שפתים* ויוצא לפועל ממסבותי: ותעלחנ׳כליותי * וראיתי לחבר פוד הלכות
סכת ופועדי׳מגילס וסבוה׳יורי״יק וחפניו׳כי סס דברים ההדס ובאי׳לעימיס ידועים !
ואין רצוני להאריך בראיות אלא להביא דכדי׳ססוקים ובמקום סיש דמית שיטי* ;
אכתב׳ואכתוב אחרי ק מסקכ׳א״א הרא״ס ז״ל: וקראתי ספר זה אורח
ך?(( Q כי פואיסיעפוקשי פות לפולני׳ באורחותיו וסלקתיו
ו 1 w לסלשס חלקים *
החלק הראשון 1 "*י ,- ־'*"־‘ -
תם ונשלם הקדמת המחבר רבינו יעקב בעל הטורים
נעלמות: ויקרבנו לעבודתו ויא׳פנינו במאו׳תורחו ויצילנו
משגיאות: ויראנו בתורתו נפלאו': ויזכנו כביאת הגואל
לראו'• ויורני דרכיו וגלב'באורחותיו: כדכתיב לכו
ונלכ׳אל הר ס׳אל כי׳אלהי <
כיסציון תצא מורס
ודבר ה׳מירושלי': בית
-'iwAi-mL