Seite
המחכרינץ שאינו מכיאס איכס מוכנים ינאי דבריהםוכפרט דברי סימנ״ם *"$כי
כסיכה מקומית דכריו סתומים וחתומים וסם מתבארים בספר הזהע׳יפ מ®
ספירשו בו מגיד משנס והר״ןולפעמיס יקשה על פירושם ויסרס בדרך אחרת
והמעיין את אסר יבחר ירצה ויקרב : ובקצת מקומות סיס בדברי הימנים
סנריכיס ביאר והמפרפיס הסכרים לא דברו בו יפרס דבריו * ואס הסק בר הזס
בעל הפורים מקסם על אי זה מהפוסקים יתרן קופייתו או תמיהתו ואס נמצא
אי זס דין מחודש בדברי אי זה פוסק או מפ׳ולא הביאו המחבר יביאנו ויבאר
■מעמו: נמצא סמי שיהיה ספר זה לפניו יהיו סדורים לפניו דברי התלמוד עם
פרש״י והתוספות : והר״ן וספקי היי״ף והרא״ס והמרדני וסרמכ״ס
והגהותיו ומגיד משנס ורבעו ירוחם יספר המרוחה ושבלי הלקט והרוקח
ועערי דורא וספר התשב״ץ וספר העיטור ונ״י וסמ״ג וסמ״ק ואורחות סייס
ותורת הכית והגהות אשירי וספר המנהיג והאגור וספר בעלי הנפש לסראב״ד
ותשובות הרא״ש והרשב״א והר״י בר ששת וה״ר שמעון בר צמח ומהד״י קילון
ותרומת הדשן: כל דבריהם מבוארים היטב ובקצת מקומית מאמרי הזוהר :
ולהיות כי כבר מדע שהרא״ס והמרדני וסמ״ג וסמ״ק וספי המיומה והגהות
מימון כולם כמסכים אחר דברי התוספות על הרוב לכן אס בקצת מקומות לאי
אכתוב דעתם אל יחשדנישומע כי כסאני כותב דעת המיססו׳ אינו צריך לכתוב
דפת הקדושים הללו שסמסם כפירושם : והנה בא לידי קצת תשובות הרסב״א
כתובות בעט ברזל ועופרת בדפוס וכתוב במחלחן סהס תסובוס הימב״ן וכשאני
כותב מאותם משונית אפ״ס שאני יודע שהיא תשובת הרשב״א אני כותב כתוב
בתשובות להרמב״ן לכי שספרי הדפוס מצויי׳ כיד כל אדם ימי שירצה לעיץ מיסוך
התשוב עצמה יכול לעמוד עליה: והנה בא לידי ביאיר רוב בספר אח ליבי׳כגדול
כמהר״ריצחקאבוהבז״ל . וביאור החלת ספר א״ח ומחלת ספר יורם
דעה לרב כמהר־׳ר יעקב בן חביב ז״ל והסכמתי לכחוב דבריהם בשמם וכמקום
סכ״ל לחלוק עליהם אכתיב סהשקסהליעל דבריהם יאכתיב דעתי והמעיין
יבחר הטוב בעיניו: ולהיות ספר ארבע גיורים מלא טעיות סופי ככמה מקומות
אעיר על מקומות הטעות ואכתוב הלשון המחוקן כהלכתו טיס ספרים מוגה־©
ונכונים שהגהתי מהם: ועלה בדעתי שאחר כל הדברים אפסיק הלכה ואכריע
בין השכמת כי זהו התכלית להיות לנו חורה א׳ימחפט א וראיתי שאס באנו לוע׳
סנכייע הדין בין הפוסקים בספנות וראיות מלמודיו׳הנה החיס׳וחידוסי כרמכ״ן
והרשב״א והי״ן ז״ל מלאים טענות וראיות לכל א מהדעות ומי זה אשר יערב לכו
לגשת להוסיף טענות וראיות ואיזהו א:!ר י״לאהו לבו להכניס ראשי כץ הכייס
הירי אל להכריע ביניהם ע״ס טענות וראיות לסתור מה־סביררו הס אי להכריע
כמה שלא הכריעו הס כי בעונותינו הרבי ס קצר מצע טכלייו להבין דכייהס כיס
להתחכם עליהם ולא עוד אלא שאסי׳היה אפסי לנו לדרוך ז־יך זה לא היה יאוי
להחזיק כס לפי שהיא דרך ארוכה ביותר : ולכן הסכמתי בדסתי כי להיות שלכת
עמודי ססויאה אפר הבית בית ישראל נשען עליהם בהוראותיה' הלא המה הי׳־׳ן
והימב״ס וסרא״ס ז״ל אמיתי אל לבי שבמקום ששנים מהם ססכיתיס לדעת אקת
נפשיק הלכה כמותם אס לא במקצת מקומית פכל סכמי ישראל או יובס סינקץ
על הדעת ההוא ולכן פשוט כמנהג כספך • ובמקום סאחד מן לג׳ר-סמידיס מזב'
לא גילה דעתו כדין ססוא והשני עמודים הנסאיין ח יל קי ן בדגי הנה סימב״ן
והישלא והא והמי־דכי וסמ״גז״ל לפנינו אל מקים אסר יהיה סהה המח יוח
אלדי״ן קדישין ללכת נלך כי אל הדפת אשי יטו יוק כן כפסוק הלכה : ובמקום
שלא גילה דעתו שוס אחרמן הג׳טמודיסהנזירי נפסוק כדברי החכמי׳המפורסמי*
סכתבו דעתם בדין ההוא וריך\ זו דרך המלך נכונה וקרובה ׳ מל הדעת להייס
מכשול : ואס בקצת ארצית נהגו איפור בקצת דבריס אע״ס סאני נכריע בהפך
יחזיקו במנהגם כי כבר קבלן עליהם דברי החכם האוסר ואסור להס לנהיג היתר
כדאיתא בפ׳מקים שנהגו. ולהיות סימני מפחמיתספד הטורים קצרות ביותר
והמצה לבקש דין אח'לפעמים לא יוכל להבחין אס הוא בסי׳זה אובסי׳אחר או אם
סכיא איתו דקכפל הפקר לכן ראיתי לעסות מפתחות | 0 יוס שמזכירים
בל הדינים הבאים בסימן ההוא כפיס ואס" כ כתבתי רמזי כל הדינים המחודשים
שהבאתי בביאורי זה הנקרא ספר־:
ל*(ר? כדי שימצא כל אדם הדין שירצה כנקלה ות וטלת ספי זס
•»י י •י לחכמים מבואר ולבוחרים כקיצור זו היא דרך אמנה
וקצרה ואשי אץ בו כס לעמוד יעיין בו להבין כוונת דברי המחבר ססר ארבעס
שורים על בוריין: נמצא שספי זה מזון לכלא ביה על כן קראתיו בית יוסף כי כשם
שמבית יוסף היו נזינין הכל מזון הגוף כך יהיו סוכץ מספ׳זה מזון הנפש וטור םע 0 ו
שני כי זה חלקי סכל עמלי והו׳ביתי כעולם הזה ובעילם הבא ומהס״י אסא 5
מנזמי על דבי ככודסמו לסדר ספי זה מנוקה ומסופה
מכל טעות ושגיאה בו יתברך בטח לבי ונפזרתי
ירחם עלי ויחנני מתנת חנם כי חנוניו סס
חנונים וממסמיו כס מרוחמים
כדכתיב וחנותי את אשר
אסון ורסמתי את
אסר ארחם t
א ^ ן A
mfmm
אלהי ישראל א שי ביא עולמו לתכלית הארס ומכל מין האדם בסר לו עם
• סגולה יעקב חבל נחלתו וערוב אהבתו לפס קרובו קרמו לפני הר סיני
והנחילנו על ידי עבסי המין האנושי משה יבינו ע״ה תורה ומצית חקי׳וסספשי׳
צדיקים לטוב לכו לממן כלן בדרכיו ונמצא חן בעיניו • ויהי כי ארכו לנו הימים
הידקנו מכלי אל כלי ובגולה הלכנו וכמס ציות ציומת תכופות וכרות זו לזו
באי עלינוער כי נתקיים בכו כעונותינו ואבדה חכמת חכמיו וגו׳ראזלת יד התור׳
ולומדים כי לא כפשיתהתויס כשתי תומת אלא כמויות אין מספר לסבת רוב
השפייס הנמצאים בביאור משפטיה ודיניה וגס כי הס ע״ס כוונתם סיתה להאיר
מסשכנו נמשך לנו מתץ סאור הטוב שנהנינו מהם ע״ס ספק ומבוכה רבה בהיות
כל אחד מעיר ספי לעצמו וכופל מס שכבר כתב וחיבר מי שקדמו או כותב הדין
בהפך מה שכתבו שירו ולא תכי דבריו כי ממצא סצמ פוסקים מביאים דין אח׳
סתם כאלו הוא מוסכם בלי שום חולק וכשתסקוי בדבר תמצא שגדולים חלוקים
בו כמו שזה ברור במקומות אץ מספר לסי שעיין בספרי הפוסקים ופיין מקום
דבריהם בגמ׳ובעוסקיס סקוימיס : ואם יאמי אדם בכל דין שיצטרך לחקור
שישו ומיצאו־ בדברי סגמ׳וסמפישיס וספוסקיס כלס יכבד הדבר עליו מאד כל שכן
כי ילאה למצו׳הפתח לדעת מי^תדין בתלמוד כי עס היות שזיכנו הקל'ס לביאור
ס״ס ז״ל ולחיבור רכינוירוחם המורים לנו מקימות סדינים בתלמוד המעיין בסס
יבחין ויכיר חשיונו אם לא יהיה לו היקף גדול כתלמוד וגס כמקומות רבים
יחפש ולא ימצא כדבריהם מורס מקום לאותו הרין אס מגיד המשכה להיות הדין
ההוא שלא ע" פ גירס־ן הימי״וז ז״ל או חסיתו ואם רכינו ירוחם להיותו מקצר
לפעמים מלהביא כל סיעות סנאממת בדין ססוא ואס להיותו כותב סחור'מקום
בקצת מקומות דרך כלל והמקום שמויס אליו הדין ססוא אינו עיזר אלא לחלק
או חלקים מהכלל היא ולא לשאר וילאה המעיין לבקש כל החלקים כמקום ההיא
אשי הייה אליו ילא ימצא וסגם כי ידע מקום סדין כגמ' יצטרך לעיין כל הסוגייא
ההיאעשפרש״יותישזוות: ואח״כ לעיין כדברי סרי״ף והרא״ש והר״ן וסערדכי
ואח״י לעיין כסימב״ס ושאר פוסקים :« וגם כדברי תשובות הגדולי׳הנמצאות
אצלו לדעת אם סדין ההוא מוסכם מסכל או אם יש בו מחלוקת וכפה מחליקות
בדכי וכדברי מי ראוי להכי־יע : וזה דבי מבואר כעצמו שהוא דבר שאין לו קצבם
<אם כדין הבא ליד האדם כך במי סיוצס לידע שיפי כל הדינים על בוריים ולהקיף
וציי כל החולקים בהם וחלוקי־ דברי כל אחד ואחד מסם על אח׳כמס וכמס שיכצר
ממנו שאפי'יעיין בכל דין ודין דברי סגמר׳וסמפיפיס ודברי כל הפוסקים עהוא
טורח גדול מאד השכחה סצויס באדם ומס גם בדבריו רבי' ההסתעפות: ונמצא
יגע לריק ח׳״ו : ואם יאמי אדם לבחור כספיי הקצורים כסמ״ק והאגור
וסכלס באמת שזו דרך קצים ואמנה כי מפולס לא יוכל לדעת אום דין כהלכתו
ובפיט בספ' האגוד כי בסרכ׳מקיעות מביא לשון הטור כסוייתו והלשון ההוא צרי ,
נגר ובי נגי דיפייק־ניס והוא ז׳ל ממתיקו כמו שמצאו: גס במקומות מבי׳סוסק
אח׳להיתי בלי שוס סולק במקום סכל גדולי ישראל חולקים ואוסרים וגס הפוסק
ההוא שמביא אותו הדין להתיר כ׳סיש לגמגם פו והוא ז״ל כתב דברי ההיתר ולא
זכר לברי הגמגום הנזכר בדברי הפוסקהסיא עצמו דוק במס שכתב כסי' תל״ד
על גלגל המגלגל מיס וכגלגל קבועים כלים קטניס נקובים ככונס משקם ועיין
במה שכתבתי עליו בטוי י״ד סי׳ר״א ותשכח דהכי היא כמו דאמינא : על כן אני
הדל באלפי יוסף במסר״ר אפיים כמסר״ר יוסף קאר״ו ז״ל ס״ה קנאתי לס׳צכאות
ונעיחי חמי לסקל המסילה והסכמתי לחבר ספי כולל כל סדיני׳סינוסגים בביאור
שיסיהס ומוצאיהם מהגמ׳עם כל חילוקי שכיות הפוסקים איש לא נעדר ולא
ראיתי לעסות ספי זה חיבור בפני עצמו כדי שלא אצטרך לכפול ולכתוב דברי מי
סקדמני ולכן הסכמתי לסמכו לא׳מהפוסקי׳המפורססי׳ועלה בדעתי לסמכו לסם
הרעב״ס ז״ל להיותו כפוסק היותי מפורסם בעולם וחזיתי בי מפני שאינו מביא
אלא סברא א׳והייתי צריך לסאי״יך ולכתוב סכמת שאי הפוסקים וטעמם :
ולכן הסכמתי לסמכו לספר ארבעה טורים שחבר היב רבינו יעקב בן היא״ש ז״ל
כי הוא כולל מכ׳דעות הפוסקים: וזסמפפט הספי ומעשהו לבאר הדין שכתב
בעל הטורים אס היא מפנה או ברייתא או תוספתא או מימרא בתלמוד כבלי אד
ירושלמי או בסיפיא או בסיפרי או במגילת' ואם הוא מוסכם או אס הוא מחלוקת
תנאיה או אמוראים וסמחבי פסק כא׳מסם ומאי זה טעה פסק כמותו ואס מביא
המחיר סברות פוסקים חולקים בדין ההוא יבאי טעם כל א מהסביות שרשם
ומוצא© מהתלמוד ואם המחבי ישמיט סברת איום פוסק כמו שתמצא פעמים
סיכה שמשמיט סברת הרי״ף או סברת הרמב״ס או סברת פוסקים אחרים יביא
סברת הפוסקים סנפמסיס ומעשם ואס לברי איזה מהפוסקים סהס בין סעכיא®
:יו
מ
זד
ות
כל
m
\