Page
אורח חיים הלכות נטילת ידים ד ד
גט»להאפי׳ 5 ספודס ואילו לאכילה נטילה כעי׳ומדקאמי נ וסל ידיוהסרימ משמע סכפך ידיו ג״פ בג׳עימות מחולסי׳נר׳סאע״ס סאינס באים על ידי דרך עירה ממי
דסי־׳ק באותה נטילה כשמס;! איש ידו שתיית יכול לסמכות ■שמעלה לכל סירס דפימישכתכ רביכו לאו דוקא שהרי כגמרא לא אמרו אלא בת חורין היא וסקפדת
ואפילו לאכילה ועוד אמיינן פיק היה קירא הנוטל ידיו ומניח תפילין וקורא ק״ש עד שירסוץ ידיו ג״ס ושכשוך רד צ ה מיקרי אבל מדברי הזוהר שכתבתי נראה דלא
וו היא קילת עול מלכות שמיס שלמה מדקא׳נוטל ידיו ולא קא׳רושן ידיו כשה שב' מהני להעכיר הזוהמא אלא ע״י עירוי כלי דוקא כ
3 ערכ מחץ פניו ידיו ורגליו ומשמע כתב הר״אס במסוכית כלל׳ד'
לכא-ר'שצריךבנקר ליטיל ידיו בכלי ואס כמילת ידים וירקרק לערות עליהם ג' פעמים מפני שדוח רעה שהמסכיס ללמוד יכרן ענ״יואסריצד
משאל מאי שנא תפלת השתי מתפלת שורה על הידים קורם נטילה, ואינה סרה עד שיערה עליהם נ' ואלהי נשמה וכל סדר הברכות מד ברכת
, , i5VTO 1 J יהנח ידו בצרור או בכל מידי דמנהי ויברר על נהיות ידים : . , .
לו יפסק־ על שבראנו לכבודו לשרתו ^ ■ י ^ ד וימוין השכיב עצמו לישן קודס היו ונסלידיו
ולברך בסמי ופל דבר זה מקנו כשחי כל ה ׳ כוי ) להתפלל אין צריך לבר׳ענ״י אס לא עשה
אותם הברכות שאט מביכים בבל כקר ומך ולפיכך אנו צריכים להתקדש צרכיו כי שינת עיאי היא סכ״לוכר״דאין צייך לברך דקאמ'לאו מקאדכטילה נסי
לא בעי כדיהיב סעמא מסוס דשינס עראי היא כלמלא שישיקבה סמא נגע במקום
המטונף ואס נגע במקום מסונף יתיא׳כסי׳ז׳בס״ד אם צריך לברןפנ״י אס לאו ד
למשמע שאס היה נעור כל הלילה אינו צריך ליטול ידיו כד להתפלל לדעת
מי שסובר דסתס ידים כשיות למפלה שהרי כתב הר״אס בסייף בינות דאיני צריך
ליטול ידיו שחרית אלא מסוס דידיס עסקניו' ואי איפשר סלא ליגע בכס' המטונף
כלילס וכיין דנעור הוא הרי אי־פשר שלא נגע כסום סקוס מטונף וכי היכי דביוס
בקדושתו וליטול ידינו מן הכלי ככהן שמקדש ידיו מן סניור קודס עבודתו עד
כאן לשונו . וין דעת ס״י דוד אבודרהס שכתב ׳•צריך שיהיו המיס באיס מצח
אדס * וכן כתב <ספי הזוהר פישת וישב על פסוק ויאמר האיש נסעו מזה
ועוד כתיבים סס בנטילת ידים שחיית חדוש׳ץ שאינם נמצאים בפוסקיס וז״ל ר״ש
פתח ארחץ כנקיון כפי וסי פא חזי יזא דמלתא הכא דלי׳בר נש בעלמא דלא טעים
טעמאדמותא בליליא ומחא משאבא סייאעלקהוא גופאמ״ט בגיןדנססתא
קדישא איסתלקא מיניה דבר נש ונסקת מיניה ועל דנשמתא קדישא נפקת אין חזקתן שנגע כמקיס המטונף ה״הכמי בלילה אם הוא נעיר וכן נראה ממ״ס
במסוכה כלל ד׳סלא מקמה אלא כבקר כשידיו מטונפות דמשמע דוקא כשידיו
מטונפות צריך נטילה הא אס אין ידו מטונפות אפילו בבקי איני צריך נטילה
והיינו כגון שהיה נעור כל הצילה ואפילו בישן סיבת עראי בלילה כתב במשובה
שכתבתי בסמיך שאינו צריך לחזור וליטול וטעמא משוס דלא חיישינן בסינת
עיאי שמא נגע במקום המטונף וגס למה שכתבתי כפס משובות היס״כא
דטעמא מסילת ידיה שחרית היא מפני שבשחר אנו נעשים כבריה חדשה דכתיב
שדפים לבקרים וכולי האי טעמא נמי לא שיין אלא כשיישן בלילה וכמו שאמרו
במדרס כ*ו מפקיד פקדון ביד תיירו ומחזירו לו בלוי ומקולקל וכולי וכמה שכתב
וא&פלקת עיניה שריא מתא מסאכא על ההוא גמ 1 א וכד אסדרת כשמס' לטפא
אלועכדתההוא זיסמא והא איתמר דידוי דבר נש זוהמא דמסאכואשתא׳בהו ועל
דאלאיעבי בי נש ידוי על עינוי בגין סהיהמחא מסאבאעד מטיל להון וכד
גטיצצסון בדין הא אתקדש וקארי קרוס והיך בעי לאתקדשא כפי חד כלילממא
וחד כלילעילא דיתקדש מההיא דלעילא וההוא דלתתא דיתיב בזוהמא
דמסאבוביה דאכלילקבלא מסאכיודא לאתקיש'מיסה • דא כמך ידא אמר
ולאבעיין אימן סייןדזוהמא לאושדא בביתא דלא יקרב בפו בר נש דסא בסו
מחכנשי סטי־א דילהון ויכול לקכלא נזקין מאיטן מ־יןמסאבין יעד דיתעכר זייהסא
מעל ידוילא יביך ואיקימנא דבגין כך ער לא אתקדש בי נס ידוי בצפיא איקרי רכינו בסימן מ״ו ואס היה נעור כל הלילה הרי לא הפקיד סקדינו כיד הכ״ה ואס
כן אינו נפשה ככמה חדשה באומו סחר ומיהו אס יסן סיכת עראי נראה דשייך
ביס מפקיד סקדון ביד הב״ה ומחזירה לו חדשה ואיסשך שאפילו היה נעור כל
הלילה צייך ליטיל ידיושחיית לסי טפס זה דכיון סמקנוליסול ידיו החריח לא
פלוג רבנן אבל להצ״אש שאינו צריך ליטיל אלא מפני שנגפו במקום סטמף היכא
דלא נגעו משפע דלא תקיץ כמה שכתבתי בסמיך ־■
ומיהו משים רוח ירעה ספורה על הידיס נראה דגם לסר אס אפילו היה
נעור כל הלילה צריך ליטול ידיו דרוס רפה הסויה על הידיס בלילה
משמע דלא תלי בשינה כלל . אבל נספר כזוהר סרס׳וישלח נראה שאין רוח
רעה שירה על לידים אלא כשעת שינה סכתו' שס על פסוק ויומי יעקב לידו דהא
לית לן מאן דיכאי׳בלילי׳בעיסי׳דלא סעי׳טעמא דמותא ינסקא נסמתיס עיצי׳וכיון
דאשתא׳גופ׳כלא נפמ׳קדיס רוחא מסאב׳זמין ושיי עלוי ואסהאיב והא אוקימנא
דלית ליה לב'נ לאמכריידוי על עינוי בצסרא בגין להא רוח מסאכא שרי־׳־ עלייסו
פכ״ל וכן משמע ג*כ מן סמאמ׳שכתבתילעיל פכמכ 3 פר<ן'ויםכ :
ואם הסכים ללמוד ונטל ידיו ואחי כך השכיב פצחו ליישן קודס היום
נראה דאפילו כדי להעביר רוח רפה אינו צריך למזור וליטול ידיר־
דכיון סעכיה פעסאחפעל ידי נטילה סלפה עממים סוב אינה סויה כאימה
הלילה ואיפסר שאף על פי שעברה■ על ידי נט׳־לה סלסה פעמים חוזית ושורה וכן
נראה סספי הזוהר שכתב בתחלת פרשת ויגש סל מה סאז״ל שדוד היה׳
מנמנם כסוס תא דמילמא דהא דוד מלכאחי וקייס לעולם ולעלמי עלמין ודוד
מלכא סיס נטיר כל י ומוי דלא יטעום טעם מימה בגין דפיהמא חד מסיתין
טמא כיון דאתקרש איק־־י טהור ובגין כך לא יטיל אלא מן ידא דאידכי
בקימיתא דכתיב והזה הטבור על הטמא דא איק״י טהור ידא איקיי טמא בגין
כךיסד כלי לתתא וחד כלי לעילא דא קדישא ויא מסאיא ומאינון מיין אסור
למעבד בסין מירי אלא בפי לאושדא לון כאתי־א רבני נשא לא פביי עלייסו :
ולאישד לון בביתא דהא כיון דאתי שדן כארע׳מח משאב׳אשתכחתמן ויכיל
.לנזקא ואי איש מימן תחית א-ייפא דל f י שחזון ■שעיר ■*לא יסיב לון לנשי חישייא
דיכוצץ לאבאשא־בהו לבר נשא בגין יא־כץ מיס דאתלשיין וקב״ס כעי לדכאה
לון לישראל ולמהיי קדיפין דכתיב וזיק שי עליכם מיס טהוייס יכו' : וקצין־
מזס כתב בפי־שת מקק פל פשוק יי־כי יוסף את אחיו: יכתב עוד וז״ל ותו דבעי
ליס לבי נש לנטלא ירא ימינא בשמאלא בגין לשלט ימינא על שמיאלא ובינוסשי
יסיכאמחמא'א יכגץכךאיםינטילה: ועל דא מאן מנדל ירוי ישי־ל ימינא
בשמאלא לאשלמא ימינא על סמאלא בגין דלא יהיב די: תא ל יצי הרע לשלטא
פנ״ל : ויש לתמוה שכפיש' רקחו לי תי־ומה על פשיק ועשית סלחן כתב
וו״לעי׳איסו מימינאואירן חמס מידיסיב לשמאלא ואתדכקו ביס איכון מים
וחדאןליס ובת׳אחכליל איהו גיעיצ' ויתער לנוקב׳בההיא חדווה וסימניך מאן
זנטיצסיא בידיה י מיג א כ:ז:! קד׳זאס לאיקא מיא בשמאצא איסו ולא משמאלא
לומינא דהא מיא מימינא נטיל לון שעאלא ובגין כך לא אשתכחו מיא אלא
מהשיא דשמאלא כיון מטיל מיא בגויה הא אתעיו לגבי כוקב׳דאינון מים
עכ׳ל : ושני מאמייס אלו נראים כסופיים זה את זס ואיפשר שיש סילוק
בין נשילת ידים דסשיית לנטילת ידים דאכילס דמסילת יייס דשחיית כיון
פהסטמאותמסטי׳מסאבאדשייאעלייהואיהוס נטילבקדמיפאשמאלאבימינא דמיתה איהי ודוד בגין דוכתיה דאיהי חי לא לוה נאים אלא שיחין נשמי
סיה נראה כאלו סטיא דימינ' משמש לססיא אחיא ולפיכך כפי לנטולי בקדמיי־תא דעד סיתין נשמי חסר סד איסו חי מתמן ולהלאה טעים בר נס ספמא דמותא
ושליט ביס סטיא דרוס׳ מסאבא ודא סוה■ נסיר דוד סלכא דלא יטעום
טעמא דמותא ולא ישלוט ביס סטייא אחרא בכין דסיתין נשמי חסי חד איהד
חאדחייס דלפילא ערס׳ נעמי דאינון ס' נשרי עילאין ואילו , יזא■
דילהון דתליין כסו חיים מכאן ולחתא חא דמותא איכו ועל דא דוד מלכא
הוס מסעי סיעורא דליליא בגין דיתקייס בחיים ולא ישלוט כיה טעמא דסותא־
פד כאן לשונו • משמט כהדיא שכלסייסן שימין נשמי צריך ליטול סהיי כסייסך
שיעור זה קאמי דסליט ביססערא דיוח מסאבא משמע דלא שאני לן בין ישן
קודם לכן באותה לילה ללא ישן כלל וכיון דשליט ביה סהיא דרוש מסאבא
ימיכא משמאלא כמו שכתב בפרשת וישב אבל מטילת ידים לאכילה שידיו הס
טסומת ואינו נוטל אלא לתוספת קדושה צריך ליטיל מחלה יד שמאל מיד ימין
מהטעם שכתב נפי שת תיומס ויש לפי־ש שלעולם תחלה נוטל יד ימין מיד סמאל
בין מטילת ידים דשסרית בין בנטילת ידים דאכילה כמס שכתב כפיפת וישב ומס
שכתב כפיש׳תימס מאן דנטיל מיס בידי' וכי היינו לומר שנוטל כלי סל מיס ביד
ימינו ונוסנו ליד אמאלי כדי סירי'מיס על יד ימינו: ושה שכתב לא יטולאלא מן
ידא דאידכי בקדמיתא ס״נ אימא בגמרא פיק ג שאילו אל שטול מעי שלא נטל
ידיו שחיית : וכתב עוד כתשובת היש׳בא הנזכר ומסכסך ידיו בתי־ךכלי
בין בשחר בין כשעת אכילס ושפיר דמי סראזייק בכיור ורחבי ממנו ולא בתוכו פשיטא פצייך ליטול ידיו צדי להעבירה שאף על פי שנטל ידיו להעכיר המס
ס״מהכאהואדכתיבממנוהא בעלמא אפילו בתוכו ס״ד וכאן וכאן מביך סל יעה ששרתה על ידיו ראשונה סס יועיל לרוח רעה ששומה על ידיי
נטילת ידים עד כאן יאף על פי שדעת רבינו בסימן קצ״ט סמסכסך ידיו בתיך אחי כך ולפי זה איססר דאפילו אסיסן
הכלי לא עלתה לו נטילה לאכילה וכן הסכמת חב הפוסקים : מכל מקום לסכין־ ביום ב צריך ליטול ידיו דהא סתם
נטילת שחרית איפשר שעלתה לו דכיון דלא אשכחן מהפוסקים סאן דאסר דליבפי אסרו כל מאים סיתין כשמי שלטא כיה
נלי אלא סך תשובה והיא אסרה דשכשוך ידיו בכלי מסכי נקיטינן הכי מיהו משמע ססרא דמה מסאכא ולא חילקו כין יום
רסיינו לצאת ידי חובת נ״י שחיית כדי לקמת ק״ש ולהתפלל אכל להעבי׳רוח רעה ללילה ואף סל פי סבמאמריס סנמבתי
הסייס פ 5 ידיו לא סגי בסכסוך דלמולס אינה פיכמו עד סיערהפליהס מיס ג״פ ־ דאיתא בפ׳ויסלח כמיב דלית לך מאן
וסיכשיך ידי׳בכלי אפי׳כמה פעמים לא חשיב אלא פעם א׳שכיץ ססכשךידיו פעם תאים בליליא על עיפיס דלא פעיס טעס דמופא וצי.׳צא בזס נתב כמאמר סבפר®׳
יאשומששאו כל מיס שבכלי ומולא ששני מידי שהרי סן כשופכין מכל מקום א© ויסב
. , .... ■ ... ״ ... . .. .. . . ■ . ־
(נ) «{*ללפימיש לעילגזם 6 *ת
זהדנר ת וליד גלילה ולין fS
ניגוד ולילה צרין 3 <ייל?!א״ג<י)®,*/
נטילה :