Page
סכמו׳ולא יניחנה למטה ממלא קשר גודל"
לא מצות ציצי׳ממןשהיהת^תמצותושיקחב׳חו^ מסו סנא׳של הכנף ואם כיתה בקין ממע
כפולי׳של צמר צבועין תכלת וב׳ חןט ק נ:פו ^ י ׳ סיתה מתת הכנף ע״כ משע׳דלסוף החריג
של צמר לבן או של פשתן ויהיו טווי? לשם ציצי ת אב ^ אם , #1 למט ממלא קסר גודל קרי קקלאי יזייי^
היוטוו^שמן פסוייין וצריך שיהיי»יי! ויהייאףז 30 * 1 ג ' י־ז ! ^ק^דניי^ס־׳ ת 1 ?
ר«החיי«ד׳»:דרי 1 ־י׳דוודלו!רר מתח ו^מיר^ה דהומיר^רב? יומיח י יי, . ,
תימא
דבריו
שכתב
אורה חיים הלכות ציצית יא
אצכעו׳ורש״י סי׳משולשלת תלויה סטנף לבד מן הגדיל ד׳אצבעו׳אז ה וי הציצי׳ סס באלכסון וטעות הוא בידו דא״כ מאי וימשם נקב בארך הטלית דקאמי ונס מאי
אצבעו׳ור״ת סי׳ דמשולשלת אגדיל קאי מלשון המסלסל דסכו׳ שהוא לטון גידול וכמוך רוחב הבגד אין לו שיפוי שכתב בסמיך היי כיון סהוא מודד מקרן זוית
וסיבורוכן מוכס כסיפרידגדיל ד׳בעינן והכי נהיגינן לעשו׳ציצית י״ב אצבעו׳שליש באלכסון לא שייך לאדכורי לא אורך ולא רוס׳אלא ודאי לסוף הארי׳קיי קרן וביוסיי
נדיל ד׳אצבעו׳ושני סליסי ענף ח׳אננעו׳עכ״ל והרס״בס כתב בפ״א ואורך החוסין .מודד מסוף האריג סל אורך הבגד ולא מקרן זוית באלכסון וכן נראה מדברי סמ״ג
הס אין פחות מי׳ אצבעות והיינו כדכתב
הרא״ס דמשמ׳מפסט׳דליסנא סכל הציצית
גדיל וענף אינו אלא ד׳אצבעו׳ ורבי׳סתס
דבריו כדעת ר״ת שכתב היא"ס דנהיגינן
כלותיה וכן כתוב ג״כ בסמ״ג כדברי ר״ש
ומאחששנינו וג שב״ה אוסרי' אחד מד׳
בטפח כל אדם סמעי׳דאצבעות האסורים
בשמועה זו בגודל הס וי״ב גודלי׳ הס ג'
טפחים ולכן כתרכי׳שיהי׳אורכן ג׳טפחיס
מד׳אצבעו' בגודל בכל טפח ושיעור אורך
זה שנת רבי׳הוא אסר שתחבו בכנף וכפלו
דכשהס פשוטים הוי אורכן ו טפסים וכן
מבואר בדבריו שכתב בסמין ויתחכם
בכנף ויכפלס ואז יהיו ארכס י״ב אצבעות
שהוא שיעור אורך הציצית : וכתב
רבי׳גדול מה׳הר״יא ז״ל בשם המנהיג שכדי
סלא ימעיטו הקשרים בזאת המדה יאריכו
אצבע יותר ואיפשר שמפני כך כתוב בכלבו שיהא אורך החוטים י״ג אצבעות ויש
לדקדק שהיה לרבי$ו להוסיף על אורך החוטים שתים או ג אצבעות שהרי מקום
תליית החוטים בכנף קודם שיתחיל לעשוי' גדיל הוי ממלא קשר גודל עדג׳אצכעות
ואפשר שאותו סלק מהחוט כיון שהוא סמוך לבגד חשיב כגדיל ויותר נרא׳ לומר דג׳
טפסים דקאמי סי׳־נו לבד מהחלק ההוא : כתב הרמ״בס בפ״א העושה לבן בלא
תכלת לוקח חוט אחל מח׳החוטין וכורך אותו על סאר החוטי׳עד שלישן ומניח שני
סלישיתן ענף כ ויש מי שאיני מדקיק א" .
ניב ' ,ס 5 לב י « f י נ י'“ פס rv
מדקדק בדבר זה בלבן משי דלייק לישנא wim הוחנ׳ם:
דאסרינן נויי תכל׳סלישגדיל ושני שלישי
ענף דמשסע דבזמן דאיכא תכלת דוקא דקדקו בכך ולא בזמן דליכא תכלת וטעם
מי שמדקדק בכך מפני שהוא סובר דתכלת דקאסר לאו דוקא אלא עיקר מצוה נקט
טפחי טד׳אצמנוב״דלבכי‘ טפח ואם ירצה ייהוסיכארכן יוסיף ניגי^צת־סה־ה־ימ״מילפזיי׳השלירו
ואחר מהחוטין יהיה ארוך י יות גרי שיכרוךיכו הגדיל ואם עשאה סל* סיף <־ 6 ייג ימי״-ק OTP ל 6 W
סן הקוצין פירו׳פן החוטקהתלויי׳ביריע׳כמין קוצין ודר לקיצצ| על נ׳צנכעית למעלה יליו־״יס סקסי*
או מן הנימין פירו׳החוטין שמוציאין מן הבג׳לתפו׳או מן החוטי׳ גודל טכ״ל ואס אית׳ דבאלכסון הי׳ מודד
שיוצאין בשפת הנגד פסול׳עשאה מצמר גזול פסול׳המשתחוה לא הוה שתיק מיניה לארושי בהדיא ומ״ש
לבהמה צמרה פסול לציצי׳ אבל המשתחוה לפשתן נטוע כשר מתחיל מזוית של טלי׳ היינו לו מ י שצריך
לציצית ויעשה נקב באורך הטלית בתוך ג׳ אצבעות סמוך לקק להטיל הציצית סמוך לזוית שפס הו׳כנף•
ומרוח׳מן הקרן כשעו׳שיש מקש׳ גודל עד סוף הצ פ ךף< ומה שיש הבגד ומ°מ ביושר צייך למדוד וכן טמא
ממלא קשר גורל ולמעלה עד כדי שלש אצבעות מ ן הכנ ף הןא דבר ואס מדד מקקזרת בשבתון הציצי׳
ציצי * יאם חומשי מלא קשר גודל דהא קי״ל כל אמת׳
בריכומא אמתא ומרי חומשי באלכסונס ומקו׳ דין זה הוא בפ׳התכלת דגרסי׳הס'*
אער רב פפא הלכתא ד׳בתיך ג׳משולש׳ד'
פרס״י ד׳חוטין נותן כתוך ג'אצ מנו ׳ *נ״ה מ״רכתשתוטי׳ הוא כ!פן נש׳ א ד׳ינה״א.
ירחיק מן השפה יותר מג׳סצבעות ונראה
טדבייו שאס נמנו בסוף ג' אצבעות כשר
דלא מיפסיל אא״כ נתנו למעל׳מג׳אצבעו׳וכך כס דברי הימב״ס וסמ״ג ולפי זס מ"©
רכי׳סעד כדי סלם אצבעות מהכנף הוא עקום ציצית הוי עד ועד בכלל דמרוחק ג'
אצבעות בצתצום כסר ואע״פ שכתוב ברוקח ולא ירחיק מן הכנף ג׳אצבפות צריך
לידחק בפירושו כי היכי דלא נפלוג ארש״יוהנך רבוותא וכת׳הכל בו בשה הר״ףעל־
הני אצכעו׳פי׳אצכע היינו גודל וכ״כ בהגה' סמ״ק וכ״נ מדב׳החקח ומדב׳המרדכי
*«"ה <ה«א י 1 טאר^״׳שכעגתי;ספון : וכ״כ הרמב״ם כס״א מהי ציצית ובש״ט מהתפילין
ובס״פ י״ז מה'שכת כתב ג״כ האצבע סמשערין בה ככ ״ מ היא רוחב הגודל סל יד
ג׳ונ׳שניה אותריס אחל נל׳גטפח 5 ל נל אלס א״ר
ההא טפח לא׳רייתא ל׳גגוזל
וה״ה להיכא דליכא תכלת דלבן כמקום תכלת קאי: רא□ ירצה להוסיף פארכן וראיתי הרבה אנשים מודדין כג׳אצבעות הסמוכי' זה לזה ביד שהאחד כקרא אצב׳
יוסיף ג" ז כפ׳התכלת (סס) שהקשו על בריתא שכתבתי בסמוך סדתניא ציצית אין והשני אמה והג'קמיצה וטעו׳הוא בידם ואין להם על מה סיסמוכי וכ׳המרדכי אומ , '
לה שיעור ומשכי לוין לה שיעור לסעל׳אבל יש לה סיעו׳למטה יפרש״י אין■ לה שיעור ר״ב שצריך לסער במקום מח 3 הגודל ולא מראשו שהוא קצר: ג״ה 1 בתו׳ 1 פ׳התללחנ
למפל׳דכמס רבעי ללוי ארון: וכתוב סמרדכי שר״י היס נוהג לעסותו ארוך משוס < 8 תפק! גל-י: וגרסי׳תו התס(דסב) ת״ר הטיל על הקק או על הגדיל כשרה ר״א•
גרדומים וכתב עוד ואס סוא ארוך יותר מדאי ראוי לקצרו ולא מיקרי תעסה ולא מן ק יעקב פוסל בשתיהן כמאן אזלא הא דאמר רב גדצ אמר רב ציצית צריכה שתה'
העשוי כיון שאינו עשוי בפיסול ופשוט הוא: ו^חר מן החוטין יסיהארוך יותר נוטפת מל הכנף סל על כנפי בגדיהם כמאן כראב״י א״ר יעקב א״ר יוחנן וצריך
כדי שיכמך בו הגדיל שם חוט של כרך עולה מן המכין וכת׳הרא״ש פי׳למנין ח׳חוטין שירחיק כמלא קשר גודל ופרש״י על הקרן על ספת חודו של קרן: גדיל חיט עבה
ועושה אחד מסם ארוך וכורך בו סביב השבעה • ואיש עשאה מן הקוצין וצו׳ שס וחזק בכג׳תסלה כדי סלא יהא נוח ליקר׳ל״א גדיל אלו הן חוטין שבשתי בג׳הצדדיך
(דמב)ו בריש סוכה (מ 0 אמר רב יסודה אמר רב עסאה מן סקוצין ומן הנימין ומן וקורץ אויי״לש : שתהא נוטפת על הקרן שתהא תונה ומכה על סקרךכלומי*
הג רדין פסולה ופייס רש״י בריס סיכה מן הגרדין פי־ניי״ש שתולין כסוף הטלית שיגביהנה למעלה מן הישפה כדי שתהא תונה ונוגעת התליה בקרן: שירחיק מלא
מותר האריגה יגדל שם הציצית מינה וכה מן הקוצץ חוטין שנימקו בשתי וקושרין קשר גודל צריך שירחיקנה מן השפה מלא קשר גודל סיפור הצפורן פר פר׳ראשון
אותי ותלויים ראשיהם בבגד לאפי שנארג וקיי להי קוצים ע״ש שבולטץ כקוצים: וסמ״ג כ׳וז״ל המטיל ניצית בבגד לא יניחנו למעל׳מג׳אצבעות מפני שאינו כקרא
מן הנימין כנץ טלי׳סתפמ' סו שעשו בה אמיא כמחט וראשי חוטי הרופיר׳פלייים כנף ולא יניסנו למטה ממל׳קשר גודל משוס סכ׳על הכנף ואס היה בקרן ממש אב
בה ומהם יגדלו הציצי/וסולה הואי׳ושלויי׳יעומדיס כל אלה בבגד ולא נתלו בס לסם סיה מחת הכנף וגס לא יניחנו ממש בשפת הבגד שגודלין כדי סיהיה חזק ונקרא
ציצית לאו פשיה לשעה ©יא יהרא״ש כתב בס׳ ציצית קוצץ היינו חוטים התלויים בלע״ז ליישיד ס שהרי טל כנפי בגדיה׳כתיב חס אינו נחשב סן הבגד ע״כ נר׳מדברי
ביריעה ובולטין קוצץ דרך לקיצצן נימין חוטין שסוציאין מן הבגד לתפור גררין רש״י ומדבריו שסוף הבגד ממש פחות מכדי קסר גודל קיוי קרן ומכדי קשר גודל
סוטים היוצאים בשפת הבגד פסולה משוס דכעי תליה לסמהע״ב משמעדלא עד כדי ג׳אנבטו׳נקיא ככף ולמעלה מג'אצבעות קהי בגד ולפ״ד מ״ש ועשו להם
מיפסלי אלא כשעשה מהם ציציות בעודם עחוהרי׳מפכי שלא נתלו לשם ציצי׳כלומר ציצית על כנפי בגדיהם יכן יכתכו על ציצית הכנף אינו ר״ל שיתנו הציצית למעל*
ואיכא משום. תעשה ולא מן העשוי אבל אס קצצן או תלשן מסס ואח״כ עשה מם® מן הכנף אלא שיתנו אותו בכנף עצמו והילכך למסהמכדי מלא קשר גודל ולמעלה
ציציות כסר אס היו טוויץושזורץ לסם ציצית והרמב״ם מפרש בענין אחי שכתב מכדי ג׳אצבעוידלא מיקרי כנף פסילה וכן הטיל על הקרן השנוי בכריתא פירושו
בפ״א ואין עיסיס אית׳לא מן הצמי• הנאחז בקוצי' כשהצאן רובצין ביניהם ולא מן הטיל בקין דהיינו למט׳סכדי מלא קשר גודל ועל הגדי כמי פירושי בגדי׳ל כלו׳שאס
הנימין הכתלסץ מןהבהמס ולא מ&יורי שתי שהאורג מסייר בסיף הבגר אלא ק היה הגדיל רחב יותר מכדי מלא קשר גודל ופתן הציצית גנדיל אפ״ס סהולמעלסי
הגיזה של צס•״ או מן הפשתן וני׳סהסעה משום בזויי סצוה: עשאה מצמר גזול מכדי סלא קשר גודל פסול : וככלבו כתו׳אוחז מג׳אצבעוסעלג׳אצבעות שאינו
פסולה בפ״ק דסוכה חם ממעט גזול מדכתי׳ועסו להם משלהם וכת' סרמב״ס בפ״א כנף פחו׳ מכן ונוקב סס וכופכן כמוך מקב עכ״ל נר׳ססובר שמ״ש ונמנו טל ציצי'
ואין עישץ אותן מצמר הגזול ואס עשה פסולי' וכנ״י כתוב בה׳ציצית דלא מפסיל הכנף ועפו לה© ציצית על כנפי בגדיהס פירושו שיתנו הציצית למעלה מהכנף ולפי
אלא כשגזל חוטים ממש אבל גזל צמי ועשאס חיטין פשרה דקני' ביאוש ושינוי הגוף שאין כקרא כנ ף פחות סג׳אצבעות צריך לימנו בסיף ג' אצבעות וקשה דא״כ כל
אבל לפתחלה אסור משוס שונא גזל כעולה והימב״ס ס:מב פסול איפשר דמיירי שנתנו למטה מג׳אצבטות יש לפוסלו כיון שאינו נתון למעלה מהכנף ונראה שהוא
קודם יאוש א״נ אפי׳אחריאויש לא קני משוס דהוי שינוי החוזר לברייתו ו וכחב סובר כן ממה שלא כתב דבהרחיק כדי מלא קסר גודל סגי וקשה דבהדיא אמרינן
עוד נ״י וחוטין שאולץ כשדין דפפתמא על דעת הלואה הוא ואפי׳לכתחלה וכ״כ בגמ׳דכיין שהרחיק כדי מלא קשר גודל ־כשר ועוד קפה דלפי פי׳זס ה״ל לאכשורי־
אפי׳אס הציצית מרוחק יוס׳מג׳אצכעו׳סהרי על ככנף הוא נתץ ואמאיפסלינן
ליה ורבי׳הגדול מההרי״א ז״ל כ׳סהטעס שצריך שיהיה בתיך ג' ושירחיק כדי מלא
קשר גודל הוא מפני שאין נקרא בגד פחו׳מג׳אצבעו׳ולפי׳צריך שיהיה בתוך ג׳ומהי
סצרי׳שיסיס כמלא קשי גודל לפי סלאנקר׳מף אלא בסיעו׳זה ואס יש בכאן למט׳
מסיעו' זה אינו עוד כנף פכ״ל ולא המתי דבריו סאע״ש שאינו נקרא בגד פחו׳מג'
אצכעו׳יככף דכג׳מיקיי וקיא טל כנפי בגדיה׳קאחר ולא על בגריה׳ועו׳דלפי טעמו
כעיטור וז״ל סוטין שאולץ הלואס היא דלא הדרי בעינייהו ובדידי' דמי:
המשתחיח לבהמה צמרה פסול לציצית כפ׳ כל הצלמים (דף Y'p ) בעיא דלא
איפשיטא ולסומיא וכ״כ הרעכ״ס בפ״א: אבל הספתסוס לפשתן נטוע כשר לציצי׳
כ״כ הרמב״ס בפ״אונתן טעם מפני שהרי נשתנה והוא נלמד ממה שאמרו כפ׳כל
הצלמים (דף מו) גבי מסתחוה לקמה קמחה מהו למנחות: ו י ? 1 שה נקב כאורך
הטלית בתיך ג׳אצכעית סמוך לקרן פירש יעשה נקב שמוך לסוף הבגד מרוחק
מסוף הבגד כשיעור סיש ממלא קשי גודל עד סוף הצפורן וביושר הוא מודד לאורך כל שהרחיק פחו׳מג׳אצבעו׳היה לנו לפסול והיאך הכשירו במרסיק מלא קשר גודל
הבגד וקרן קרי לסוף הבגד דהיינו חוליו ונראה שמפני סצייך להטיל הציצית ©מוך ומפני כן דביי רש״י וסמ״ג נראים עיקר וכמו ספירשתי דבריהם ובביאור מהר״י ן'
לקרךחשס הוא כנף הבגד קרי ליהקקומ״מ כיושר סואמידד וכתבתי זה לפי חביב ז״לכפו׳טעססיעו'כמלא קשר גודל שמעתי כי יש באורך קשר גודל יות׳מב"
&ואימי פי שהיה רוצה לערש דברי רכי׳לקק דקאמר היינו קרן זוית ומענו מודר אצבעות ואינו עולה לג׳אצכעוס והרי אנו צריכי׳שלא יהא כק רן ממש כדי שיה' עלי
הכנף